כתבה שפורסמה באתר מעורבות של YNET על חברנו יוחנן בייט מקבוצת "כישורית":

אין הבדל גדול בין הסיפורים שאנחנו מביאים בתוכנית שלנו לבין מה שרואים בערוצי הטלוויזיה האחרים. מה שבאמת קורה בכישורית קורה בכל מקום אחר בעולם. אלה פשוט סיפורים על אנשים שיש להם אהבות וכעסים, הצלחות וכישלונות, שמחה ועצב, כמו אצל כל אחד.

להיות אדם עם צרכים מיוחדים זה קודם כל מלחמה יום יומית נגד עצמך. למשל אני, עד גיל 8 לא הלכתי. ניסיתי ופעם אחת ונפלתי, ופעם שנייה ופעם שלישית ופעם עשירית, עד שבסוף הגעתי למה שהגעתי ואני לא רק הולך. כשהגעתי לכישורית חשבתי שזו תהיה בשבילי תחנה זמנית, להשתקם להבריא ולהמשיך בחיים. הרגשתי שכל עולמי חרב עלי, שאין חברים, בדידות. שאין עתיד. כל הזמן יש מחשבות, אם לא הייתי פה, מה היה, איך היה ואיפה יותר טוב. אבל פה ניתנה לי האפשרות להתפתח ולגלות כיוונים שאני לא יודע אם לא הייתי פה, אני בספק אם הייתי מגיע לאותם כיוונים.

לקריאת הכתבה באתר Ynet לחצו כאן