השבוע נחנך אולפן מעלה אדומים על שמו שלהרצל רווה, יקיר הטלוויזיה הקהילתית מייסד מרכז התקשורת שכולל רדיו אולפן טלוויזיה, את האירוע כיבדו אשתו של הרצל חני, בנותיהם קרן וענבל ומכובדים רבים כמו: ראש העיר מעלה אדומים מר בני כשריאל וצוות בכיר בעירייה, נציגי משרד החינוך בהם: סגן מנהל מינהל חברה ונוער מר שמעון שמעון, מנהל מחוז ירושלים של מינהל חברה ונוער במשרד החינוך – מר זאביק אלון צוות מתנ"ס מעלה אדומים המנהלת ורד לוי, וצוות מרכז תקשורת העירוני של הרדיו והטלוויזיה עפרה חיימוביץ המנהלת, צוותה מתנדבים רבים , תושבי מעלה אדומים עודד חביב יועץ המועצה לשידורי כבלים ולוויין, מזל ששון מזכירה בכירה במועצה לשידורי כבלים ולוויין ותושבת מעלה אדומים, יוחאי רוטנברג יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית ורחמים מעבי יו"ר ועדת הרדיו החינוכי באגודה חברים וידידים רבים.
צוות אדומדיה סיפר על יכולתו המופלאה לקדם כל נושא שחשב או חלם עליו, פיתח את תחום התקשורת הקהילתית בעיר במשך 15 שנים עד 2011 (פטירתו) שיכנע את ראש העיר כי התקשורת מקדמת קהילה , סייע להביא את המידע על נושאים בעיר לפתחו של כל תושב ונתן להם מקום לביטוי. היה יצירתי ביותר, שקט אך בעל יכולת עקשנות ואמון בבני האדם. גידל דורות של תלמידים שעסקו בתקשורת בצה"ל או בחיים האזרחיים.
יוחאי נציג האגודה העלה קווים לזכרו כחבר וכקולגה לפניכם דבריו:
בני משפחה יקרים, חברים, ידידים, מתנדבים וראש העיר בני היקר. אתם זוכרים את הרצל בדרככם והוא עמכם כל יום כל שעה. עימי הוא בזכרונות ובדרך החיים.
אני זוכר את הרצל לאורך שנות הכרותנו כחבר עם מלוא משמעות המילה. מוכן להקשיב להשית עזרה , לתת כתף ותמיד בעדינות אין קץ, אך עם יכולת לתת כיוון ודרך.מעטים מצליחים להגשים את החלום של חייהם. הרצל היה בדרך להגשמת חלק מחלומותיו, על האולפן חלם לא שנה אחת, ויצר אותו בהרבה אהבה עם הרבה תמיכה של בני (ראש העיר) , לא בכל עיר יש ראש עיר כמו בני. אך יחד עם זאת הוא בנה קבוצת איכות של מתנדבים , שהתושבים היו מקור הכח המניע ליצירה של הטלוויזיה הקהילתית האיכותית במעלה אדומים.
הרצל טפח וגידל את מהמתנדבים שהיו לו כילדים וכמקור כח להמשך מימוש החלום של השיתוף והשיקוף הקהילתי.רבים מבין הצעירים שטיפח המשיכו לעסוק בתחום התקשורת ומצאו את מקומם בחברה בתחום כדרך של תעסוקה.הרצל זכור לטוב בכל אירוע ארצי או איזורי כאיש שיכול היה לגייס את כוחותיו ואת אנשיו כדי לסייע ולקדם תוכניות ונושאים חברתיים.הרצל היה איש "המילים", שקל אותן, ברר את הדרך לומר אותן בדיקציה הנכונה , ולהוציא באמצעותן את המוץ מהעיסה, כדי להביא את הרעיונות לכלל הבנה של כל מי שעמם שוחח.ידידי הרצל היה בעל יכולת למצוא מוצא מכל בעיה בה נתקל לא לפני שהוציא עליה את מר לבו ולא לפני שהתייסר ייסורים גדולים בדרך מציאת הפתרון, אך הוא היה עקשן ופרץ את גבולות הדימיון ביצירתיות עיקשת.אחד הזכרונות שהרצל הפקיד בידיכם הוא יכולת להאמין שהבלתי אפשרי, אפשרי אם תמשיכו להאמין במימושו של החלום, איש לא יעמוד בדרככם.
תודה לכם : שמצאתם את הדרך להנציח את הרצל במקום אותו יצר וקידם.
