דוקו-98 יוצרים מהבית, הרצועה הדוקומנטרית שתשודר החל מה5.9 מידי ערב (ראשון עד רביעי) בשעה 22:00. מטרתה של הרצועה המיוחדת, להסב את תשומת לב הצופים של הערוץ לסרטים דוקומנטריים ייחודים שנוצרו בערוץ. כמו כן אנחנו מקווים לחשוף את התכנים הללו לכלל צופי הטלוויזיה, וזאת באמצעות פרומואים שישודרו בערוצי HOT ו- YES ובעזרת יחסי ציבור, בכלי התקשורת האחרים.

אנחנו מאמינים שמיקוד התכנים המגוונים של הערוץ הוא זה שיביא להכרה באיכות שלו, בקרב הקהל הרחב. ברצועת השידור ישובצו סרטים דוקומנטריים מכל הקבוצות והמגזינים המשודרים בערוץ.

להלן תקציר הסרטים ומועד שידורם:

חיה בסרט- סיפורה של מזל דיין אייזלר , נכה המוגבלת ברגליה ובידיה, כתוצאה ממחלת הפוליו, שחיה בזוגיות עם יענקלה, איש בריא. יענקלה. מזל שהתחננה בפני בעלה שלא יעזוב אותה עם שלושת הילדים כי היא חששה שהיא תישאר לבדה ולא תוכל לפרנס את המשפחה.אבל הבעל עזב ומאז חייה השתנו לטובה- היא החלה את קריירה שלה בשירה, הכירה את יענקלה אייזלר והתאהבה בו ממבט ראשון אמר לה עוד בהתחלה "הידיים והרגליים שלי הם שלך" ומאז הם חיים בזוגיות יפה על הבמה ובחיים. (ארצית בן נר) 5.9
פשוט סיפור אהבה – סיפור אהבה לכלבה ג'וליה. אחרי עשר שנים של חיים משותפים ג'וליה מקבלת מחלה קשה והבמאית (ארצית בר נר)מחליטה לתעד את ההתמודדות עם המחלה ועם הקשר. "אחרי המלחמה איבדתי את האמון באנשים אבל הכלבים נאמנים לכן בחרתי לאהוב את הכלב. מעבר למשפחה שאני יצרתי אין לי משפחה אחרת. לאנשים מבחוץ זה נראה אולי מוזר אבל גם להיות לבד זה נראה לי מוזר" אומרת הבמאית שמלווה אותה עד לרגע שבה מרדימים אותה למוות היא בוחרת לה מצבה, את אותה מצבה שלא הצליחה לתת למשפחתה שאבדה לה בשואה.6.9
לראות עמוק- אהובה שרעף איבדה את ראייתה בגיל 34, הרגישה ייאוש גדול אך בזכות טיפול החליטה שלא לוותר ומאז היא מגשימה את עצמה בלימודים,בטיפול ובהנחיית קבוצות תמיכה. מה שחשוב היא אומרת זה לדעת שאנחנו לא מושלמים להביט בזה באומץ ותמיד לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין. אהובה מנהלת אורח חיים מלא,מגוון ועשיר. (טובי יסל)-מעברים 6.9
אין לך אבא- רותי זיו החליטה להניח את חלומותיה ואת הקריירה האישית שלה בצד כדי לגדל את ילדיה. לא יכולתי שהילדים שלי ירגישו געגוע לאמא אפילו לא לרגע, כשילדיה גדלו ובתה ביקשה ממנה לשמור על הנכד הראשון שנולד, היא הבינה שהיא צריכה להתחיל לדאוג לעצמה ובמקביל לפתוח במסע אישי לילדות בחיפה, אותה ילדות שגרמה לה להיות קיצונית כל כך ביחס אל הילדים.במסע האישי המרגש שאותו היא עושה עם בתה היא חושפת את הקושי הגדול של הילדות, בצל אם חד הורית שנאלצה לעבוד עד השעות המאוחרות, אח גדול שרק אותו לוקחים לקבר של האבא וגם התעללות מינית מצד דייר המשנה בבית (רותי זיו) 7.9

סניף של גן עדן (לובה אליאב בניצנה)
בשנת 1986 לובה אליאב חושב לעצמו איזה חבל ארץ צריך לפתח הוא מצא גבעה בנגב והחליט להקים בה קהילה חברתית. התכנית שנראתה בתחילה פנטזייה של איש שאי אפשר להגשים כי זה רחוק וחם התגבשה למקום בו תכנית שנקראת סמינר הנגב- היכרות עם הסביבה תוך כדי לימודים ועבודה.במקום מתגוררים גם עשרות בני נוער עולים "זה סניף של גן עדן" אומר אחד מבני הנוער
"אני ילד עולה, בן שלוש הורי הביאו אותי באונייה מול יפו, אני ואחותי ילדים עולים ראשונים" אומר בסרט לובה אליאב ז"ל "ולשמחתי נפגשתי במקרה עם ביאליק שאהב חיבור שכתבתי והקדשתי לי הקדשה ללחום כארי" (סרט של יוכי לוין ןבת שבע לוינסון) 8.9 – ערב חג ראש השנה

לחיות בכבוד – אסתר אחות גריאטרית, במקצועה נאלצת בחודשים האחרונים לטפל בבעלה שלמה שחלה במחלת האלצהיימר. "זה היה מאוד קשה לראות את שלמה, סגן המגשר הראשי של לשכת עורכי הדין, איש עם ידע רחב שהיה בכלל המורה שלי, זה מאוד קשה לראות אותו מדרדר" אומרת אסתר שמטפלת בו בהמון אהבה. שלמה ואסתר מרבים להתלוצץ עדיין, גם על מצבו, אך אסתר שמתמודדת עם זה בקושי רב, מייחלת רק לכך שמצבו לא ידרדר כך שייקחו ממנו את הכבוד ושהיא תישאר בחיים כדי להיות לצידו. (מירי שנר) 12.9

אדי פיליפינית- סיפורה של אדי, עובדת פיליפינית שמטפלת בנאמנות אין קץ בקרובת משפחה של הבמאית דרך עיניהם של בני המשפחה ושל אדי עצמה. לצד הקשר שנרקם בין שני הצדדים מתפתחים אצל אדי יותר ויותר רגשות אשמה וגעגועים לילדים ולבעל שהיא השאירה בפיליפינים ולאט לאט מתגבשת בה ההחלטה לחזור הביתה לאחר חמש שנים ולעזוב את הארץ 13.9
רותי מחפשת אהבה- תיעוד כן ואותנטי של רותי, אשה בת שישים ושלוש, אנרגטית, שמרגישה הרבה יותר צעירה שמחפשת בכל מקום אפשרי אהבה בדמות גבר בגילה. " אני מחפשת אותו בים, במטוסים בכל מקום" היא אומרת כשחיוך גדול על פניה. רותי משוחחת בכנות מדהימה עם ילדיה וחבריה על החיפושים הקשים אחר אהבה, נותנת למצלמה ללוות אותה בבלינדייטים השונים ובחוויות שהיא צוברת במסע הזה- מסע חיפוש האהבה. (עתליה הלבר) 14.9
אני חוזר בתשובה, אמא- רבקה בן דור בסרט אישי כן וחושפני על בנה גיא שהחל בתהליך חזרה בתשובה. רבקה לא מוכנה לוותר על הבן שחזר לגור בבית לזמן קצר והיא מנהלת איתו דיאלוג מפרה תוך כדי כבוד הדדי, דואגת לכך שהבן לא יהיה קיצוני מידי, מנסה להקשיב לתהליך שאותו הוא עובר. גם גיא, בניגוד לחוזרים בתשובה רבים, לא מוכן מצידו לכפות על אמו אורח חיים דתי "אני מאמין, הוא אומר, שאני נותן דוגמא אישית והיא תיקח מה שהיא רוצה" סיפור על כבוד הדדי בין אם לבנה (רבקה בן דור) 15.9
ג'מה- אם לתשעה ילדים וסבתא לעשרות נכדים מוצאת את עצמי מפוטרת ע"י ילדיה שחושבים שהיא כבר לא יכולה לטפל בנכדים ובנינים. בני המשפחה וגומה עצמה מדברים בכנות על הקושי בצעד הזה, ג'ומה עצמה כועסת וממורמרת עד שהיא מוצאת אופק חדש מירי שנר(נווה מונסון) 15.9
שמוליק הליצן- סיפורו של שמוליק שעבר מזמן את גיל התשעים ובכל זאת מרגיש ילד שמשתעשע בגן המשחקים של החיים 19.9
ללכת עם הרוח- כשמזל איילה עזרא, חלתה היא ניסתה בעיקר להבין איך זה שהמחלה החצופה נכנסה בתוכה, היא עזבה את הבית- בן זוג וילדים והתבודדה במשך חמישה חודשיים, אחריהם היא חזרה עם רצונות להתמודד. היא לא הסכימה ללכת לרופאים שלא מוכנים לדבר איתה על הסיבות למחלה אלא רק על הדרכים להתמודד ומאז היא מנצלת את כוחה -קריאת קלפים אינדיאנים, נומרולוגיה, מתנדבת במועדון הנכים "חצב" מציירת ציורי ומפסלת פסלים שזכו לתערוכה (דרורה מגל, אסנת מור) 19.9
חיבוק מאוחר -סרט מרגש ומיוחד על אסתר רוטר שהחליטה לסגור מעגל ולחפש את המשפחה הכפרית מפולין שהצילה אותה בזמן המלחמה, אסתר שחשה בהתחלה רגשות מעורבים כלפי המשפחה שהסתירה אותה בבור ברפת, הבינה לאחר שנים את גודל המעשה ההירואי שהמשפחה עשתה תוך כדי סיכון חייהם וחיי ילדיהם והיא מחליטה לבקרם בוורשה, להזמין את ילדיהם שנותרו בחיים לישראל ולפעול למען מתן תואר חסידי אומות העולם (יהודית שנהר ועליזה אשד- עידן העמותה לשירותים קהילתיים בירושלים) 20.9
"ואף על פי כן" יעקב גוטרמן שעבר את השואה, מצייר את חייו,"באמצע הלילה אני פותח את הדלת ורואה גוש זב דם שמאחוריו אני מזהה את אבא שלי, אחרי שרואים את זה אף אחד לא צריך להסביר לך מה זה השואה" רותי אשתו הראשונה נפטרה והוא נשאר לגדל את שני הילדים. חבר ילדות מביא לו את כתב ידו של אביו אותו הוא הופך לספר. בנו נהרג במלחמת לבנון בבופור ומאז הוא משתתף המשפחות השכולות שכולות משני הצדדים מפגשים עם בני נוער. (דן ואסתר קבין) 21.9
סימני דרך- מרים לנסקי סימני דרך
על טל, נערה מוגבלת שלומדת ביחד עם במאית הסרט, סימני דרך לנסיעה עצמאית באוטובוס. אני אוהבת אותה בשל חוזקה ובשל חולשתה אומרת הבמאית בסיום. וגם הצופים ממהרים להתאהב. 21.9
משקה את השמיים
אביחי קדמון מוגדר כאוטיסט עם שיתוק מוחין, כבר בהיותו תינוק אימו הבחינה שהוא לא מבט בעיניהם של אחרים, אבל הוריו מתייחסים אליו כאל מתנה. (תמר צהר) 22.9
הליפסטיק האחרון- טלי נתיב עירוני נפרדת מאימה, מספרת על היחסים המורכבים בין אם ובת, בין אמא שהיתה מחנכת נערצת לבת שרצתה קצת למרוד, על היתמות שבכל גיל קשה- במונולוג טלוויזיוני. 22.9
ציקי והבודדים (אסתר דבורקין, קרולינה אייזן, אסתר רוטר)
סיפורו של ציקי ואיה אוד שנרתמים לעזור לחיילים הבודדים בארץ. החיילים מגיעים לארוחות יום שישי ומרגישים כמו בבית. שלושת ילדיו וההורים של ציקי הם חלק מהפרויקט. ציקי גדל ללא סבא וסבתא ללא דודים, לא הייתה לו משפחה בכלל והוא מחפה על זה. ההורים של ציקי קצת מרגישים מוזנחים ומתגעגעים לימים שבהם רק המשפחה נפגשה בשישי. 23.9
המקום הנכון שלה
בת שמתעדת את אמה ניצולת השואה בזמן שהיא עוזבת את דירתה ועוברת לדיור המוגן לתקופת ניסיון. האב מאושפז עם אלצהיימר, האם מרגישה שקשה לה בבית ומאז שהיה ניסיון פריצה הן חושבות על דיור מוגן. אז זה בשביל זה מזדקנים שואלת האם בדאגה. הבת מנסה לעודד אותה, בדיור המוגן שתיהן ירגישו רגועות יותר, היא אומרת ולא משכנעת את האמא. האמא חוזרת לביתה, אל הבישולים, הקלפים, החברות כי "אין כמו בבית" והבת אומרת זה היה כמו חלום. חזרנו למציאות
26.9
ספר הנפש- (יצחק עינב) ספר הנפש- עלילתי- מוקומנטרי –
על בעל שמנסה לבדוק איך נראה סיפור האהבה בין נשים לספר שלהן ולמה לעולם אסור לבגוד בספר במספרה אחרת 26.9
עדות מדור לדור – במסגרת תיאטרון עדות שנערך באשקלון ב2007 נפגשו ניצולי שואה עם תלמידים בסיום הפרויקט הועלתה הצגה משותפת, משותפת לניצולים ולתלמידים. תיעוד השלבים השונים מהמפגשים בכיתה דרך החזרות ועד להצגת הבכורה. "זה עשה לי משהו חזק יותר מכל הסיפורים והסרטים, זה המפגש האמיתי" אומרים התלמידים (שוש עציון ויצחק ויצר) 27.9
ישן ביום ער בלילה- על דני ליטני
דני ליטני כבר בן שישים וארבע, השיר של דוד אבידן שאותו הוא שר לפני שנים רבות "אדם זקן מה יש לו בחייו", מתקרב אליו בגיל וזה זמן לעשות קצת חשבון נפש- על הסמים והשתייה שהבאולינג הוציא אותו מהם, , על המשפחה הראשונה והשנייה, על השיר שהוא שר עם בנו רון
על ההיפוכונדריות שלו (גרושתו ג'ודי נזכרת בחיוך שבארון התרופות היו להם את כל התרופות כי למעט כאבי מחזור היו לו את כל הכאבים) "מרוב שהאמנתי שאני רק היפוכונדר כשחליתי באמת אמרתי לרופאה זה לא אמיתי אני היפוכונדר" מספר ליטני שלאחרונה גילו אצלו סרטן הערמונית ובדרכו ההומוריסטית הוא אומר- " אני בחברה טובה עם ראש הממשלה לשעבר" הוא לא חושש מהמוות, חושש מהמחלות שעלולות להגיע לפני.ובעיקר הוא אומר על עצמו- "אני ישן ביום וער בלילה או אם נקרא לכלב בשמו אני בטלן" (מאיר חוטקובסקי) 28.9
על הדבש ועל העוקץ (סיפור משפחתי)
סיפור שמתחיל במאה ה16 ונמשכת עד היום, יוכי לוין, דור עשירי בארץ הולכת עם גיל וטל – נכדותיה לסיור בעקבות ההיסטוריה המשפחתית- צפת, יסוד המעלה ומקומות נוספים בארץ כדי לספר להן את תולדות המשפחה- וסיפורי המשפחה כוללים גם פגישה עם המלכה ויקטוריה, עזיבת הישיבה, התנצרות, ריגול ועוד (יוכי לוין( 29.9
שלוש אחיות- סיפור אהבה- בתה של אלגרה יוצאת לדיור מוגן שם גרות אימה ושתי אחיותיה – שלוש האחיות היחידות שמתגוררות שם. הן גאות מאוד בזה שכולם מקנאים בהן, הן לא מפסיקות לרקוד ולהנות אבל מאחורי כל זה מסתתר מטען כואב. הבמאית יוצאת לעשות על זה סרט ולבדוק מה הופך אותן לשלוש אחיות כל כך קרובות ובמהלך הצילומים היא מגלה שבין האחיות יש כעס גדול על משהו שהיה בעבר הרחוק וקשור, איך לא, לאהבה לגבר.(מירי ילין ונאוה מלכין) 3.10

– כנפיים גדולות-. ד"ר טליה האן נמוכת קומה, מיקרוביולוגית מוערכת ומצליחה, הקימה פורום לנמוכי קומה שנלחם למען נגישותם של נמוכים. (מגזין דורות, רחובות).4.10

אנה של הילדים- נאוה מלכין. 5.10
אנה רוסנובסקי, כנרת בפילהרמונית יוצאת לגמלאות לאחר 35 שנה ומצטרפת ליוזמה של הכנר מקסים ונגרוב להחזיר לכינור היהודי את הכבוד האבוד. ונגרוב מציע לאנה לעבור לישוב מגדל שבצפון כדי לפתוח שם בית ספר ללימודי כינור לילדים שמצמיח כישרונות רבים. (מגזין דורות- רחובות).

אבל למה דווקא עכשיו- איך מתמודדים בני זוג שחיים עשרות שנים, מגדלים ילדים ונכדים שאחד מהם חולה במחלה קשה- אלצהיימר או סרטן, האם ממשיכים את החיים כרגיל או שעוזבים הכל כדי לטפל בבן הזוג. בני הזוג שנשארו מתארים את חיי היומיום וההתמודדות הלא פשוטה .
(אמנון בן באב ורות קויש) 6.10

פעם היו פה נוריות- נורית פרידנטל
נורית פרידנטל חוזרת עם אחותה ניצה לבית הוריה בעין תכלת. בבית שמיועד להריסה הן מדברות על הילדות, על המכתבים שהן שמרו וביניהם המכתב של בת הדודה תמרה שעקבותיה אבדו בתקופתה השואה. נורית יוצאת למסע חיפושים אחר עקבותיה של תמרה. חיפושים שעולים בתוהו ומסתיימים במכתב שנשלח בתוך בקבוק לים, מכתב פרידה של נורית לתמרה 10.10

גזוז חמוץ מתוק- על מסעדה ביתית שהקימו שני ניצולי שואה, על טהרת האוכל האשכנזי שהפכה להיות בית לעשרות סועדים שאוכלים שם על פני דורות. ציפורה האמא שהקימה את המסעדה ביחד עם בעלה חיים נותרה לבדה אך משפחתה החליטה שלא לסגור את המסעדה והם התגייסו כולם לעבוד במסעדה, הלקוחות אומרים- זו לא מסעדה זה בית(מירי ילין) 11.10
עיניים שלי – סיפורו של מאיר רוזנבלום צייר שהתעוור, שהצליח למצוא עדיין דרך ליצור (נגרות) ולתרום (מתנדב בעמותה ל-לקוי ראייה) 12.10