סיכום סדנת תאורה שנערכה במכאן

תאריך פרסום

מטרת הסדנה: להציג אופציות לשימושים שונים בתאורה. תאורה לא רק לתאורנים:
לשלב טרום ההפקה יש חשיבות מרובה לאופי המגזין/כתבה.


ההחלטות שיתקבלו בשלב זה ישפיעו על התוצאה הסופית. לכן, לאחר שמחליטים על נושא הכתבה, עורכים תחקיר, כותבים את תוכנית הצילומים, אז מתקבלות החלטות בימוי חשובות, כגון:
1. בחירת הלוקיישן לצילום וזמן הצילום – היכן נצלם את הסצנה, בפנים, בחוץ באור יום בלילה? בסלון הבית, במפעל רועש ומלא בפעילות? בחירה של המקום בו נצלם סצנה מסוימת תשפיע ישירות על האווירה, וגם על העברת המסרים והמראה הוויזואלי של הסרט או הכתבה, למשל, סביר להניח שסיפור טראגי נוגע ללב נרצה לצלם במקום אינטימי כמו סלון הבית או חדר השינה ולא בבית קפה סואן – על מנת שהאווירה האינטימית השקטה תעזור לנו להעצים את הדרמה.

2. בחירת גודלי השוטים וזוויות הצילום:
גוף האדם כפי שהוא מופיע על מסך משמש כאמת מידה להגדרת השוט. למשל:
Long shot – צילום מרחוק
צילום המראה אזור רחב ידיים מרחוק. הדמות תמלא את מחצית המסך.(ערך באחוזים). שוט זה משמש אותנו על מנת להציג את הדמות וגם את החלל בו היא נמצאת.
Medium shot – צילום ממרחק בינוני
הדמות נראית ממותניה ועד לראשה. כשאנו רוצים לקרב את הדמות לקהל אך עדיין להעביר את החלק הכי דרמתי או הכי חשוב של הסצנה.
Close up – צילום מקרוב או תקריב
פני הדמות ממלאים את המסך, מנצלים צילום זה על מנת לחשוף מצבי נפש.
Eye level – צילום ישר
גובה המצלמה נקבע על פי מושא הצילום. זווית זו היא השכיחה ביותר, משמשת אותנו בכל צילום של ראיון.
High angle – צילום מזווית גבוהה
המצלמה נמצאת מעל מושא הצילום, ומוצבת בזוית מסוימת לפני הקרקע.
זווית זו משמשת אותנו על מנת להראות דבר עליו מתבוננת דמות מסוימת או על מנת להדגיש את חולשתה של דמות מסוימת או את פחיתות הערך שלה בדרמה.
Low angle – צילום מזווית נמוכה
המצלמה נמצאת מתחת מושא הצילום, ומוצבת בזוית מסוימת לפני הקרקע.
זווית זו גם משמשת אותנו על מנת להראות דבר עליו מתבוננת דמות מסוימת או על מנת להמחיש את עוצמתה של דמות כבעלת סמכות, זווית זו יכולה לתאר דמות גם כמפחידה במיוחד.
3. בחירת הארט והלבוש – אלו חפצים יראו בפריים ואיזה לא, באיזה צבע או איזה בגד נרצה לצלם את הדמות.
*כל ההחלטות שצוינו לעיל הינן החלטות שישפיעו על המראה הוויזואלי של הסרט או הכתבה ובכך ישפיעו על האופן שבו יתקבלו המסרים.
לכל אלה הוספנו גם את נושא התאורה.
4. בחירת התאורה כהחלטת בימוי:
אחת ההחלטות החשובות היא בחירת התאורה. תאורה נכונה או מתאימה תעזור לנו לייצר אוירה, להעביר את המסרים ביתר דיוק ולהשפיע על מראה הסרט או הכתבה.

אנו מבחינים בשני סוגים בולטים של תאורה:
תאורה בסיסית קלאסית: בתאורה זו הפריים מואר כמעט באופן אחיד ושווה, תאורה זו עוזרת לנו לייצר אוירה אופטימית, הדמות נראית כולה ללא צללים ויכולה לשדר סמכותיות אופטימיות ולייצר הזדהות.
תאורה קונטראסטית: בתאורה זו הפריים ניראה מואר בחלקו ובחלקו האחר פחות.
תאורה שכזו עוזרת לנו לייצר אווירה דרמטית, אפלולית עד מתוחה, הדמות שפניה יוצללו תתקבל כדמות דרמטית במיוחד עד דמות אפלה שומרת סוד, מאיימת או בעלת סיפור מיוחד.
הצבע של התאורה נמדד בטמפרטורה (מעלות קלווין) וגם לצבע ישנה משמעות ויזואלית:
תאורה כתומה = חמה: (כ 3200 מעלות קלווין) מייצרת אוירה אינטימית, ביתית, רומנטית עוזרת לייצר הזדהות וקירבה. בצורה הקיצונית שלה היא יכולה לייצר אווירה של יתר חום עד מחנק.
תאורה כחולה = קרה: (כ 5600 מעלות קלווין) מייצרת אוירה רשמית סמכותית עד מנוכרת, באופן הקיצוני שלה היא תתאר מקום מאיים ומפחיד. נקראת גם תאורת יום.
*כל בחירות הבימוי שלנו צריכות להיות בשיתוף הצלם/תאורן, שבידיו הציוד והידע הדרושים על מנת להגיע לתוצאה המתבקשת.
הציוד:
נייר אפייה: לריכוך אור מלאכותי ולמניעת "אור קשה" (צללים כהים" ניתן להשתמש בנייר אפיה שתופסים מעל הפנס, או בקרטון לבן חלק / משטח קלקר כמחזיר אור.
קלקר: להארת פני אדם בתאורת חוץ ניתן להשתמש בקרטון לבן חלק / משטח קלקר כמחזיר אור, כמו גם בנייר כסף / מגן שמש כסוף של מכוניות כשצריך להאיר מרחוק.
פילטרים: ג'לטנים צבעוניים שאפשר להניח על פנס כדי לצבוע את האור בצבע אחר. הכי נפוצים הם הכחולים (שהופכים אור מלאכותי למקביל לתאורת חוץ – 5600k) והכתומים (שהופכים אור יום למקביל לתאורת פנים – 3200k)
בלנדה: משמשת להחזר אור מרוכך (אותו אפקט ניתן לקבל מפלטת קלקר לבן).
צ'ימרה: קופסת אור שיושבת על הפנס ומקרינה אור רך.
תפוז: (הפנס הכתום) מבוסס על תאורת הלוגן, בדרך כלל 800w.
פפר: פנס עדשה קטן, נח לשמש כ Back, בדרך כלל 150w.
עמעם: (דימר) תפקידו להפחית מכמות האור, נח לשימוש אבל יש לו שתי בעיות עיקריות:
א. אם יש מגע בין כבלי הסאונד והחשמל, הוא עלול להכניס רעשים בסאונד.
ב. הוא מוריד את טמפרטורת הצבע לגווני אדום במיוחד.
בניית סט לצילום ראיון ב 5 שלבים:
א. מכבים את האור הביתי, סוגרים את התריסים/וילון.
ב. אם אי אפשר לסגור תריסים – בודקים מה מקור האור השולט.
ג. מציבים את כסא המרואיין במרחק מה לפני הרקע, את כסא המראיין מולו, ואת המצלמה צמוד ככל האפשר למראיין.
ד. מקימים את סט התאורה, שניים או שלושה פנסים:
הפנס הראשון נקרא Key light
פנס זה מהווה את מקור האור העיקרי ובמידה ועובדים רק עם שני פנסים יש להציב פנס זה הכי קרוב למצלמה שאפשר.
במידה ועובדים עם שלושה פנסים יש להציב את הפנס כ – 45 מעלות ימינה מהמצלמה .
הפנס השני Back light
משמש כתאורת גב/רקע.
פנס זה מוצב הכי קרוב שאפשר לגב המרואיין, מחוץ לפריים ותפקידו להפריד בין הרקע למרואיין.
פנס שלישי Fill light
אפשר להסתדר גם ללא הפנס השלישי אך אם יש פנס כזה ניתן להשתמש בפנס שלישי כתאורת מילוי
פנס של תאורת המילוי מוצב לצד הפנס הראשון, ומאפשר מילוי של צללים
ה. איזון לבן (White Balance) – מעבירים את הצמצם לאוטומט, מעמידים דף לבן במרכז האזור המואר של השטח, נכנסים לתוך הדף הלבן בזום אין, ולוחצים על כפתור האיזון הלבן עד לקבלת אישור מהמצלמה.

טיפים לצילום בתאורת חוץ:
1. רצוי במידה וניתן, לא לצלם בשעות הצהריים בהם השמש חזקה והתאורה קונטרסטית ונוקשה עם הרבה צללים, אלא בשעות הבוקר עד 9:00 ואחה"צ משלוש שעות לפני השקיעה בלבד.
2. לא להעמיד את המצולם/מרואיין בצל כשהרקע שרוף מאחור (תאורת שמש חזקה).
3. לשים לב שאור השמש לעולם לא יוקרן ישירות על העדשה.
4. שמרו שהשמש תהייה לפני המצולם ולא אחריו, כדי שהוא יואר יחד עם הרקע.
במידה ומצלמים בחדר עם חלון שלא ניתן להחשיך אותו.
יש לשמור על הכללים הבאים:
להשתמש בחלון כמקור אור
לא לצלם את החלון ברקע – סביר שהרקע יתקבל שרוף
להיעזר בבלנדה על מנת להחזיר אור

במצב של תאורת חוץ לילית:
לחפש תאורת רחוב או תאורת במה או כל מקור אור אחר חזק שבסביבה על מנת להאיר את המרואיין אולם מקור האור הוא עליון ולכן כדי גם לנסות להשתמש בבלנדה על מנת להחזיר אור.

אפשר להשתמש בפנסי הרכב כמקור אור
לחפש איזור צילום מואר גם לצורך הרקע של הצילום, לא לבחור רקע שחור ללא תאורה

כתבו: עינב יחדיו-קמריני, בימאית ועורכת סרטים דוקומנטאריים
שי קמריני, צלם ומפיק.

More
articles

שינוי גודל גופנים
ניגודיות