24/01/2006
50 שנים מלאו למועצה האזורית שלנו, חוף הכרמל – יום הולדת מכובד!
שיאם של אירועי היובל היה מופע ענק בתיאטרון הרומי בקיסריה, בהשתתפות להקות זמר, מחול ומשחק של תושבי האיזור מכל הגילים. התרגשות רבה אחזה את 3500 המוזמנים, שגדשו את התיאטרון בערב החגיגי. אנחנו, צוות המגזין הקהילתי של המועצה, מגזין "כרמל וחוף", בהנחיית עפר פרג ממעגן מיכאל – השתתפנו בהפקת המופע: כעשרה קטעי וידיאו שצולמו על ידינו ונערכו ע"י הדס ברנע, העורכת הקבועה, הוקרנו לסירוגין לאורך המופע על מסך ענק. את המופע עצמו צלמנו בחמש מצלמות. כאן מתחיל סיפור המתח הקטן שלנו:
התכוננו היטב להפקה, למדנו את רצף המופע, השתתפנו בחזרה הגנרלית ושעתיים לפני המופע – הגענו, עם מצלמות, חצובות, חוטים, תקעים ושקעים – כדי להספיק לסדר, להעמיד, להתחבר ולבדוק, שכל הציוד תקין ועובד.
בסדר! הרכבנו אזניות, כיוונו את עוצמת הקול ו… דממה!
הגברנו עוצמה… דממה מוחלטת!
לחץ! בודקים מצלמה אחרי מצלמה, חיבור אחרי חיבור – NADA. אין קול ואין עונה! אין קשר בין הצלמים לבמאי… מה יהיה? בצר לו, פסע דן הבמאי לאורך החוטים והחיבורים והגיע למרכז הקשר, שם מצא פיוז אחד קטן שנשרף לו דווקא עכשיו, לפני המופע החשוב ביותר השנה!.. התיאטרון העתיק בקיסריה הוא ענק. המצלמות הוצבו במרחקים גדולים אחת מהשניה, כדי לכסות זוויות שונות. להעביר הוראות מאחד לשני בצעקות או בסימני ידיים או שפתיים – בלתי אפשרי! נותרה שעה עד פתיחת המופע!
המתח עולה וגואה! ניסינו את מזלנו אצל אנשי הסאונד והתאורה – לשווא. אין פיוז קטן כזה!
חנויות החשמל והצלמים המסחריים בסביבה – כבר סגורים.
הקרובים והחברים שקבלו טלפונים בהולים – לא יכלו להושיע!
אולי אפשר לקצר מגעים עם נייר כסף מקופסת סיגריות?.. מסוכן מדי! דן הבמאי נסע לקיבוצו הסמוך, לחפש בחשמליה מחליף לפיוז הבוגדני, אך חזר בידיים ריקות!
זהו-זה, אין קשר בין הצלמים. כל מצלמה לבדד תשכון וכל צלם – לגורלו…
שעת ההתחלה קרבה, האורות עומעמו והקהל במקומו, דרוך ונרגש וכך גם אנחנו… ".K.O" הודיע דן הבמאי, בדלגו בין המושבים התלולים אל כל אחד מהצלמים: "אין לי קשר איתכם ואין קשר ביניכם. כל אחד לנפשו, יהיה בסדר! אני סומך עליכם. בהצלחה לכולנו!" וכך היה: חמש המצלמות כיסו את המופע מכל זוויותיו. הכל זרם וצולם. לפגישת הצפייה הראשונה בחומר הגלם באנו מתוחים משהו, אך החומר היה טוב!
עברנו את המבחן!
הפיוז הבוגדני לא הכניע אותנו!
בפעם הבאה, לפני הפקה בסדר גודל כזה, ייבדקו, כנראה, כל הפיוזים הקטנים.
פשוט, כדי "שלא ילך לנו הפיוז…"
