הבית של הקבוצות המשדרות בישראל

פרויקט סרט ב-48 שעות

מאת צפי מליסדורף – קבוצת קקטוס

ביום 27.6.07 התקיימה תחרות עשיית סרט ב-48 שעות. התחרות מתקיימת ב-60 ערים בעולם, וזו היתה הפעם הראשונה שהתחרות התקיימה בישראל.

עקרונות התחרות הם כדלקמן: בתחילת התחרות מגריל כל צוות סוגה (ג'אנר) אותו הוא צריך להפיק, וזאת מתוך רשימה של כארבע עשר סוגות. לאחר מכן מקבלים כל הצוותים את מרכיבי החובה, קרי, מרכיבים שחייבים להופיע בסרט; דמות, אביזר ושורה בדיאלוג. במקרה שלנו , מאחר וזו הפעם הראשונה שהתחרות נערכת בתל אביב, היה צריך להראות גם משהו שיצביע על כך כי מדובר בתל אביב. למותר לציין כי כל החומרים היו צריכים להיות מקוריים ומיוצרים במסגרת שעות התחרות, וכי חומרי מוסיקליים שאינם מקוריים, היו חייבים בהשגת זכויות יוצרים, תהליך לא פשוט.

לתחרות בתל אביב נרשמו 57 קבוצות, שזה היה מספר שיא לתחרות שנערכת בעיר בפעם הראשונה. כמו כן שברנו שיא באחוז הקבוצות אשר הגיעו לגמר במועד – 46 מתוך 57. שמונה קבוצות לא עמדו במטלה, ושלוש קבוצות הגיעו עד חצות ולכן לא השתתפו בתחרות אך סרטיהם הוקרנו. יצוין כי הקבוצה שלנו, שנקראה "קקטוס" , היתה קבוצת הגימלאים היחידה. מולנו התייצבו קבוצות של אנשים צעירים, ובחלקם הגדול גם אנשים מקצועיים.

מיד כששמעתי על התחרות נרשמתי, והתחלתי לארגן צוות ; שני צוותי צילום, מפיק, עורכים ועוזרים טכניים, ובסך הכל נאספו כ-16 איש שהיו מוכנים לבלות מספר שעות בהכנה וחשיבה מוקדמת, ו-48 שעות ללא שינה בהפקת הסרט עצמו.בפגישות המוקדמות ניסינו לחשוב על רעיונות לסוגות השונות על מנת שכאשר נגריל את הסוגה יהיה לנו מושג כלשהו מה אפשר לעשות. כמו כן חשבנו על מקומות צילום אפשריים, באנו בדברים עם בתי עסק שחשבנו שאולי נזדקק להם, והעמדנו בהיכון רשת של שחקנים בכוח אשר הסכימו להופיע בסרט במידה ונזדקק להם. ביום רביעי בשעה 18:00 הגרלנו בסינימטק סרט מסע, כשמרכיבי החובה הינם מורה לפיתוח קול, עגבניה, ו"בקרוב יקרה לך משהו טוב".
כבר בסינימטק הכנו את השלד לתסריט , וכאשר הגענו לביתי היה כבר כל הצוות מוכן. עשינו סיעור מוחות של כשעה וחצי, ואחר כך נגשתי לכתיבת התסריט. בינתיים שלחנו כמה אנשים להביא כסאות גלגלים, שלחנו את צוותי הצילום למקומות לבדוק את השטח ולצלם. כמו כן ערכנו שיחות טלפון לשחקנים , לחלקם להודיע כי אנו זקוקים להם, ולחלקם להודיע כי הם חופשיים והסרט לא יכלול אותם. למזלנו, יום לפני התחרות גייסנו את יבגנייה אוקסנגנדלר, שהיא זמרת ומורה לפתוח קול והופיעה בסרטם של רות ואריה ריכטר "עוד לא זקנה", ואת רות פרחי שהופיעה בסרט שלי "הצוואה".

הסרט ששמו "מסע בשתיים", עוסק במורה לפתוח קול שיש לה קשיים עם האופרה, עם התלמידים ועם בעלה, והיא יוצאת מהבית לשפת הים. שם היא פוגשת באשה חולת אלצהיימר, בכסא גלגלים, המבקשת ממנה לקחתה לביתה. המסע של השתיים מביא את המורה לתובנות על התנהגותה שלה, ופותח לה פתח לשמחה רבה יותר. אורך הסרט שבע דקות שזה המקסימום שניתן היה לעשות בתחרות.

קבוצת קקטוס הצליחה לעמוד במשימה ולהביא את הסרט במועד, כמה דקות לפני שעת הסגירה ביום שישי בשעה 18:00. נכון לא זכינו בפרס, אולם זכינו בתקופה יפיפיה של עשיה. קשה לתאר את חדוות היצירה ואת האדרנלין אשר פרץ מכל אחד ואחד מהמשתתפים ביצירת הסרט. לאף אחד לא כאב כלום, לא היה מצב רוח רע , כולם נתנו את כל מה שיכלו לתת, והם מוכנים לעשות זאת שוב בשנה הבאה גם כן.

בקיצור, חוויה מומלצת לכל אחד שאוהב את עשית הסרטים, בכל תפקיד שהוא, ותודה לכל הצוות שהשתתף בעשיה.

האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית ע"ר

שינוי גודל גופנים
ניגודיות