מאת: יוחאי רוטנברג – יו"ר (משותף) האגודה לטלוויזיה רדיו ותקשורת קהילתית

(המאמר הינו פרק מעבודתו של יוחאי שהוגשה במסגרת סמינריון חברה וממשל במסגרת לימודי תעודת הוראה בתקשורת במכללת דוד ילין 2002 )

"עסקו בדברים רלוונטיים, כואבים שיכולים לעשות שינוי בסביבה הקרובה, בעיר, במדינה. תאמרו כל מה שיש לכם ומה שאתם חושבים כי זו טלוויזיה קהילתית במיטבה".

האם אנחנו המשדרים מכירים את גווני הקבוצות וגופי השידור הקהילתי ? האם אנו יודעים שקיימים זרמים שונים ורבים בתוך הקהילה הגדולה של המשדרים הקהילתיים?

אנו ננסה בגליון זה והבאים אחריו לחשוף בפניכם צורות, קבוצות,  אידיאולוגיות שידור.

הפעם נאיר קבוצה ,  אשר הצד החזק בה הוא האקטיביזם התקשורתי.

אליו התוודענו רק באמצעות החלטת מועצת הכבלים לאפשר להם לשדר יומן פוליטי

"יומן כיבוש" בקיץ 2002 ובכך הם פתחו צוהר לכלל הגופים לשידורים שהיו אסורים עד אז בתחומים פוליטיים.

פגשתי את מומו (שלמה יואל) מרכז הקבוצה והוגה הרעיון במרכז שלו ברח' קורדברו 14 בשכונת פלורנטין בת"א.

מהי קבוצת אינדימדיה?

אינדי   – INDEPENDENCE   – עצמאי .

מדיה  –  MEDIA  – תקשורת .

זו תקשורת עצמאית שאינה כפופה לתכתיבים או מניפולציות שילטוניות.

אינדימדיה היא ארגון לשינוי חברתי באמצעות התקשורת .

האירגון הוקם ע"י מומו, במאי קולנוע ירושלמי, שעסק שנים רבות בתחומי תקשורת קהילתית עם ארגונים יותר או פחות ממוסדים.

הוא בעל נסיון רב עם מגוון אוכלוסיות בד"כ צעירות .

לפני 5 שנים הקים את עמותת ק.א.ת. (קולנוע, אומנות, תקשורת), אשר עוסקת במתן כלי ביטוי אומנותי לאוכלוסיות שונות ולאירגונים שלא קיבלו אותו בדרך אחרת.

אינדימדיה היא פרוייקט חברתי של עמותת ק.א.ת.

קשרי עם מומו פרוסים לאורך 12 השנים בהם אני עוסק בתחומי התקשורת הקהילתית, חברות משותפת באגודת המשדרים הקהילתיים וחברות משנה בועדות שונות שלה, סיקור אירועים משותפים בתחומי חברה ורווחה וכו'.

שנינו תומכים בהעצמה חברתית באמצעות התקשורת אלה שהשקפתנו על הדרך ליישום שונה.

אני מעריך מאד את מומו, על מאמציו הקבועים ללא לאות לאורך השנים להוכיח לחברה את צידקת דרכו, ורק בשנתיים האחרונות אני חש דוק של הזדהות מסויימת שיתכן וצריך לזעזע את העוסקים בתקשורת הקהילתית על מנת שהכתבות שהם מבצעים תשפענה על מקבלי ההחלטות בנושאי ציבור קהילה וחברה וכך הן תשפענה על השיח והביטוי הציבורי בקהילות, כגורם שיש להתייחס לצרכיו הקהילתיים.

בהקשר לכוחו של האזרח, מדגיש ירון אזרחי במאמרו על כוחה של דעת הקהל העולמית (העין השביעית ספט. 2002 ) כי לדעת הקהל יכולת לשנות דעות ומצבים.

היא פועלת בזמן אמת  ומפעילה לחצים כבדים על ממשלות ועמים שהטלויזיה מחשידה אותם בהפרה של זכויות אדם ופשעי מלחמה. גם אנשי עסקים, אמנים, תיירים וכמובן פוליטיקאים מגלים רגישות גוברת והולכת למעמדה הבינלאומי של מדינתם  ולהשלכותיו  על חייהם בתחומים שונים.

אינדימדיה ישראל הוא ארגון לשינוי חברתי באמצעות תקשורת. הוא מעודד התנסות רחבה של קבוצות אוכלוסיה שונות בביטוי מסרים באמצעות ערוצי תקשורת שונים, במטרה להביא להעלאת נושאים נוספים לדיון ציבורי ולשינוי המודעות הציבורית. הקבוצה מנסה לתעד ולחקור את המציאות הישראלית, ובכך לתרום לביטוי נרחב ומגוון של דעות בנושאים הנמצאים היום בשולי סדר היום הציבורי בישראל. אינדימדיה ישראל עוסקת בהקמת תשתית של אמצעי תקשורת אלטרנטיביים, ושואפת להכשיר קהילה גדלה והולכת של יחידים וקבוצות לעשות שימוש פעיל באמצעים אלה להבעת דעות, השמעת קולות וניתוחי מציאות שאינם זוכים למקום של ממש בכלי התקשורת הקונבנציונליים.

קריאה  למדיה אקטיביזם

האירגון סבור  שראוי כי לכל אדם תהיה גישה לכלי התקשורת ההמוניים, על מנת שיוכל להביע את דעתו ולהשמיע את הביקורת שלו באשר למציאות שבה הוא חי. בתקופה המודרנית שמור לכלי התקשורת תפקיד מעצב ראשון במעלה של התודעה הקולקטיבית, ולמסרים המועברים בתקשורת יש כוח להשפיע על עיצוב המציאות הפוליטית והחברתית לא פחות מאשר לנבחרי ציבור. לכן, בגלל תפקידם המרכזי בחברה דמוקרטית, חייבים כלי התקשורת לאפשר לציבור הרחב להתבטא במסגרתם, והדבר אף מעוגן באמנת זכויות האדם של האו"ם. בפועל נדחקת אפשרות הביטוי של הציבור הרחב בכלי התקשורת לשוליים צרים, אם לא נעלמת בכלל.

אינדימדיה ישראל קוראת לציבור הרחב להשתתף בהליך הדמוקרטי דרך השמעת קולו בתקשורת: לכתוב, לדווח על דברים שראה או חווה, לנסח את דעתו בנושאים שונים, לצלם ולתעד וכדומה.

מטרות אינדימדיה

• מתן גישה לאוכלוסיות ודעות התומכות בזכויות אדם, זכויות חברתיות ושמירה על הסביבה, הנלחמות בגזענות ומבקרות את המערכת הקפיטליסטית, והן בעלות נגישות מועטה לאמצעי התקשורת, וכן מתן במה תקשורתית לארגונים ועמותות התומכים באותם ערכים.
• פרסום מידע חיוני שאינו נגיש באמצעי התקשורת המקובלים.
• מתן במה לתפיסות מתקדמות, ועידוד לחקירה ובחינה של תפיסות קיימות.
• העברת הדיון בנושאים חברתיים וסביבתיים בכלל וזכויות אדם בפרט מן

השוליים אל המרכז.

· חיזוק והעצמה של אזרחים כדי להשפיע ולהביא לשינוי דרך התקשורת – הדרכת קבוצות בשימוש בתקשורת לקידום שינוי חברתי.

(מתוך דפי הסבר של הארגון על עצמו ומטרותיו)

מומו מציין כי חש בעשור האחרון כיצד ה"קרקע" מבשילה מבחינה התקשורת לכך שאזרחים יכולים לבטא עצמם בכל צורת תקשורת.

בעקבות ההפגנות העולמיות בסיאטל 1999 נגד הגלובליזציה הכלכלית, נוצר הקשר בינו לבין חברי האירגונים. בעקבות פעילותו האישית בתחום התקשורת האקטיביביסטית נגד קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי בפראג שנת 2000 הבשילה אצלו המגמה לפתח אירגון תקשורת עצמאי גם בישראל.

כאשר חזר לארץ נפתח על ידי פעילים, אתר אינטרנט ולאחר חודש פרצה אינתיפדת אל-אקצה כך שהאתר הוצף פניות מגורמים פנים וחוץ ארציים. האתר נתן פתח להתבטאות בנושאי כיבוש ואינתיפדה . פעילות זו היתה הבסיס להתפתחותו המהירה של אירגון אינדמדיה על כל קבוצות התקשורת שלו.

לטענתו, כבר שנים שהממשלה בישראל מצליחה ליצור מצב כי מי שמתנגד למדיניות הוא "עוכר ישראל". הוא אישית חש שעל מנת לשמוע את הצד השני  יש לאפשר התבטאות בנושאים הנ"ל.

תימוכין להשקפת מומו ניתן לראות במאמר של רות פירר וסמי עדואל (1997 ).

הם מציגים עמדה שבסכסוך הישראלי ערבי כל צד נמנע מלהקשיב לצד השני ומונע מעצמו את הסיפור של הצד השני. על כן מומו רואה עצמו ואת ארגונו כנושאי הדגל להשמעת הצד השני הפגוע בכל מיגדר ונושא .

דני רבינוביץ וח'אולה אבו בקר  בספרם "הדור הזקוף" (2002) מתארים כיצד הצד הישראלי לא פתוח לקבל את ההתפתחויות החברתיות לאומניות של הסקטור הערבי וגם המידע הזורם אל הישראלי הוא חד צדדי.

מומו, היה דובר של יום עיון בחסות משרד המדע והתרבות בנושא "וידיאו אקטיביזם"

שם מארגני יום העיון הגדירו  את הוידיאו אקטיביסטים "כעיתונאי גרילה", פעילים חברתיים ויוצרים עממיים בידיהם המצלמה הופכת לכלי פוליטי רב עוצמה, המפיץ סדר יום חברתי ומעורר מודעות ציבורית לבעיות חברתיות ולפגיעה בזכויות אדם" .

הוידיאו אקטיביסטים יוצרים סרטים הנעשים במצלמה ביתית תוך עריכה על מחשב ביתי ושולחים את החומרים, לכל פינה בעולם באמצעות האינטרנט.

הם משתמשים בכלים דמוקרטיים ע"מ להצביע על עוולות חברתיות ואחרות ומשתמשים בתקשורת לחדד נושאים בעייתיים.

ארגון אינדימדיה מבוסס על התנדבות של פעילים בתחומי אינטרנט וידיאו רדיו ועיתונאות ופועל במספר מישורי תקשורת :

אתר האינטרנט:  אינדימדיה  ישראל www.indymedia.org.il.

באתר מופעים במקביל שני טורים: הטור מצד ימין : חופשי, כל אדם יכול לכתוב כל שיעלה בדעתו ללא צנזורה למעט שימוש בקללות או ביטויים שקריים קיצוניים. קיימות התבטאויות מכל קצות הקשת הפוליטית.

הטור האמצעי הוא טור מערכת של האתר עם בקרה המערכת. המבליט את מה

שהקבוצה מעוניינת.

האירגונים הפעילים אצלם הם אירגונים חברתיים וירוקים אירגוני הגנה על זכויות אזרח,  אירגונים המתנגדים להתעללות בבע"ח כמו:

"מהפך" "אדם טבע ודין", "קו לעובד", "אנונימוס" "מגמה ירוקה" "פעולה ירוקה" וכו'.

מגאזין חודשי "כאן" שהחל להופיע עוד לפני שנוסד האירגון. המגאזין אינו עיתון ואינו פועל עפ"י ההסדרים הנהוגים בעיתון מסחרי.

כתבי העיתון אינם מחוייבים לקחת תגובות על מאמרים שלהם.

בעיתון 2 מישורי התייחסות:

א.       פרסום כתבות מאירגונים שפונים אליהם עם חומר מוכן.

ב.       יוזמים כתבות בנושאים שמערכת המגאזין מעוניינת.

חברי הארגון מכשירים בני נוער ופעילים חברתיים מקבוצות שונות לעסוק בתחומי עתונאות עצמאית.

אתר רדיו אינטרנט -יש לו לוח זמנים ימים ושעות משלו הרדיו משלב תכנים חברתיים

קהילתיים , נושאים פוליטיים כלליים נושאי תרבות משולבים עם מוסיקה עצמאית.

מרכז וידיאו הכולל חדר עריכה , ציוד צילום והפקת תוכניות משודרות בערוץ הקהילתי בכבלים ובלוויין.

המרכז מלמד ללא תשלום אירגונים המעוניינים ליצור ולתעד חומרים בתחומי חברה, סביבה, ותרבות במגמה שישלחו את החומרים לאינדימדיה, אשר  תפיץ אותם דרך אתר האינטרנט או באמצעות השידורים הקהילתיים.

צוות הוידיאו מפיק 3 תוכניות שונות בטלוויזיה  בכבלים ובלוויין.

¨"יומן אזרחי" – זו תוכנית בנושאים סביבתיים וחברתיים.

¨"וידיאו – אקט" – זהו מקבץ של תוכניות וידיאו מאירגונים של פעילי וידיאו ברחבי עולם

אשר תורגמו לעברית.

¨"פתוח לוידיאו" – הכולל סרטים קצרים לא מסחריים.

פרוייקטים שבוצעו עד היום:

¨פרוייקט עם ילדים בדואים בלתי מוכרים בנגב

¨פרוייקט רב-לאומי משותף לילדי עובדים זרים ולילדים ילידי ישראל.

¨וידאוגרפיה בסיסית וקורסים של עריכה דיגיטאלית לארגונים הפועלים לשינוי חברתי

ולאזרחים פרטיים.

הדימוי שיש לאירגון הוא של ארגון אנרכיסטי . כל מערכת קבלת ההחלטות נעשית בפשרה מוסכמת. אין לארגון "בוס" ששולט ומכתיב כיצד לנהוג.

מומו מציין כי הופיעו עליהם כתבות רבות בתקשורת המסחרית ואחת הסיבות לכך היא הערך שלהם.

מומו מסיים את הראיון בקריאה לכם המשדרים הקהילתיים

" עסקו בדברים רלוונטיים, כואבים שיכולים לעשות שינוי בסביבה הקרובה, בעיר, במדינה. תאמרו כל מה שיש לכם ומה שאתם חושבים כי זו טלוויזיה קהילתית במיטבה".

בבליוגרפיה
1.	אזרחי י.	"דעת הקהל העולמית"  – העין השביעית (40 ) המכון הישראלי לדמוקרטיה ירושלים, ספטמבר 2002 ע' 16-17.
2.	אינדימדיה ישראל	דף מטרות ופרוייקטים של הארגון.
3.	פירר ר. ועדואל ס.	"אני הגיבור , אני הקורבן" פנים (3) אוקטובר  1997 ע' 43-50 .
4.	רבינוביץ ד. ואבו בקר ח'.	הדור הזקוף, סידרת הישראלים , כתר, ירושלים, 2002.