לזכרו: ניסים טוקטלי

תאריך פרסום

הנהלת האגודה משתתפת בצערם של צוות טל"ק "גיל הצפון" על פטירתו של חבר ותיק, אהוד ומסור : ניסים טוקטלי ז"ל.

וכפי שכתב משה יונס ראש תחום אשל לשעבר שהכיר והוקיר את ניסים:

ניסים, הצטרף לטלוויזיה הקהילתית ב1994 והיה פעיל בקבוצה מאוד לכל אורך הדרך.

איש משכיל, נעים הליכות, יוזמתי. הפיק עשרות כתבות וסרטים.  יצר גם כמה כתבות מרתקות ואמיצות על בעיות איכות סביבה באזור חיפה.

היה מעמודי התווך של גיל הצפון קבוצה גדולה ורבת הפעילים ידע תמיד להביא את חבריו וחברותיו לפשרה שיתוף פעולה.

אדם איכותי וייחודי. אהבתי לעבוד עם האיש .ונזכור אותו כאחד המייסדים והראשונים. בתחום הטלוויזיה הקהילתית בישראל.

יהא זכרו ברוך.

לפניכם גם הספד שכתבו חברי גיל הצפון לזכרו:

נסים יקר, קשה מאד לדבר עליך בזמן עבר, כי אתה איתנו כל העת. אנו, החברים ב"גיל הצפון", כואבים מאד את לכתך מאיתנו.

רק לפני שנתיים, חגגנו לך יום הולדת 80, והעלינו את הכתבות אותן יזמת וערכת, כתבות , בהן עברה כחוט השני, האהבה שלך לבני אדם באשר הם.

היית עבורנו חבר אמיתי, חבר שאפשר לסמוך עליו, היית נוכח בכל מאודך. התכונות הנאצלות שלך היו עבורנו אבני דרך, שהוסיפו רבות לאיכות היצירה. היתה בך, נכונות אמיתית לעזור, לתרום, להיות במקום ולתת עצה טובה, ותמיד עם חיוך וחיבוק.

הגעת לטלוויזיה הקהילתית לפני כ- 20 שנה, ומיד לקחת חלק פעיל ביצירת כתבות, היית חבר צוות נפלא, קשוב מאד, רגיש לכל הסובב אותך, עיניך החדות קלטו מצבים ורגעים, שעין רגילה לא ראתה, ואתה ראית והתייחסת. כשהיו תקופות לא קלות, ב"גיל הצפון"- מול רשויות למיניהן, התגייסת ללמוד את הנושא, נסעת להשתלמויות בהן למדת רבות והתעדכנת בכל המערכות החדישות, ולא הרפית- כי האמנת ב "גיל הצפון", ובייעוד החברתי הערכי שבו. כן, זו היתה הדרך שלך , בה התמדת, וגם ביטאת זאת באומרך: "האנשים בטלוויזיה הקהילתית עושים את העבודה, מתוך הרגשה שיש בזה תרומה לקהילה". כך אמרת וכך נהגת.

כאשר ראיינת אנשים, עשית זאת בדרך מכבדת ואוהדת, אורח הדיבור שלך, הסגנון , העברית הנפלאה שלך, והחיוך המקסים, פתחו לרווחה לבבות. כך גם אנו, החברים הרגשנו, שהיית איתנו, חביב, מחייך, מקשיב, מביע עצמך בכנות, וגם אם היו דברים שאין לעבור עליהם לסדר היום, והיו פעמים כאלה, מפיך הם התקבלו בדרך מאד יפה ומשתפת.

נסים יקר, אמרת לנו באחת הפעמים: "לקום בבוקר, ולדעת שאני עמוס, זה נותן לי את החיים" .- ולא נותרו מילים. עכשיו, אנו כאן , מדברים עליך בלשון עבר, וזה בלתי נתפס. אוהבים אותך מאד, החברים ב"גיל הצפון"- יהי זכרך ברוך ונצור עימנו.

 

More
articles

שינוי גודל גופנים
ניגודיות