סיכום סדנאת פרומו שנערכה במכאן

תאריך פרסום

הפרומו הוא פרסומת למגזין שלנו. המטרה שלו היא למסור אינפורמציה שתעורר עניין וסקרנות כאשר המטרה הסופית שלנו היא להביא את הצופה בבית לשבת ולצפות בתוכנית.
כמו בכל פרסומת טובה אנחנו נציג לראווה את הצדדים החזקים שלנו וננסה להדחיק לשוליים את הצדדים הפחות אטרקטיביים.

אנחנו נחלק את עשיית הפרומואים לשתי קטגוריות מרכזיות:
1. פרומואים למגזין המוכן.
2. פרומואים יזומים/מתוכננים – שיש להם תסריט .

נתחיל בקטגוריה הראשונה – כשאין פרומו מתוכנן.
כמה בעיות אופייניות:
1. אין ויז'ואל – בעיקר בתוכניות אולפן לא יהיה לנו חומר מצולם חוץ מראיונות.
2. אנחנו רוצים להישאר נאמנים למציאות (למגזין) ויודעים שהפעם המגזין – לא יצא בדיוק
איך שרצינו.
3. לא רוצים לעורר ציפיות שלא יתממשו בצפייה.

לפני שאנחנו מחליטים איזה פרומו נעשה נצפה במגזין.
כדאי להתרכז בכתבה אחת שהיא הכי אטרקטיבית. מילת המפתח היא מיקוד – לא לנסות ולתפוס את כל הכתבות אלא להתמקד בכתבה אחת וגם עם הכתבה מכילה כמה נושאים משניים רצוי להתמקד בנושא אחד.
(אם אין כתבה נצפה בראיון הפותח בתוכנית אולפן ונוציא ממנו משפטים קצרים ומעוררי סקרנות.)
נזהה מדוע בחרנו את כתבה זו?
מה עורר את העניין שלנו כשיצאנו לצלם אותה?
כיצד ניגשנו לנושא- מה רצינו להבליט, ממה ניסינו להימנע?
חשוב לחזור למוטיבציה שהביאה אותנו לבחירת הכתבה. כי פעמיים רבות אנחנו שוכחים בזמן העשייה מה הייתה המטרה הראשונית, בהמשך אנחנו קצת נסחפים ובסוף יוצרים כתבה מבולבלת.

ובכן זיהנו את הכתבה, ראינו מה היה העניין שהביא אותנו לעשות אותה ועכשיו אנחנו ניגשים להכנת הפרומואים….

לפני שאנחנו מתחילים לערוך אנחנו צריכים לחשוב על קונספט – רעיון קטן שיעמוד מאחורי כל פרומו.

קונספט הוא עניין 'חמקמק' אבל חשוב מאוד גם בהכנת הכתבות וגם בהכנת סרטים.
אם יש לנו רעיון – אז הכל הרבה יותר פשוט.
שימו לב לקונספט בכל אחד מהפרומואים.

קיימים שלושה סוגי פרומואים עיקריים:
1. הפרומו הראשון בנוי כולו מכתוביות – זהו פרומו שהמטרה שלו היא רק לעורר סקרנות. לכן הוא מינימאלי מאוד. הוא בנוי משלוש עד ארבע כתוביות, כאשר האינפורמציה היא אינפורמציה נבנית – כלומר אנחנו צריכים לזכור שמה שהצופה ראה לפני שנייה על המסך נשמר לו בזיכרון ואנחנו 'בונים' על האינפורמציה הזו. ברב המקרים יוצרים משפט או שאלה – בהדרגה.
לדוגמא: הכתבה שהבאנו עסקה בנשים מבוגרות שמתנדבות במחלקת תינוקות. כדי לעורר סקרנות שאלנו:

מה עושות סבתות במחלקת יולדות?
את הפרומו חילקתי לשלושה מסכים.
במסך הראשון היה כתוב- "מה עושות?" הוא ירד , ואז עלה המסך השני עליו כתבנו "סבתות" ובמסך השלישי כתבנו "במחלקת יולדות".

שימו לב כי לא אגרנו אינפורמציה על אותו מסך אלא יצאנו מתוך הנחה שהצופה זוכר מה שקרא לפני רגע.

נמנענו מלהוסיף מילים מיותרות- לכן לא כתבנו בסוף: "את התשובה תגלו ביום שלישי"
אלא פשוט "יום שלישי מבט-גן".

הצופה המשכיל שלנו מיומן בצפייה בטלוויזיה והוא יודע לקרוא פרסומות שמרצדות אליו מכל עבר. הפרסומות היום באינטרנט וגם בטלוויזיה בנויות מאגירת אינפורמציה וצורת העברת אינפורמציה היא חלק מהקודים של תרבות הצפייה שלנו. לכן עלינו לסמוך עליו שידע לקרוא את הקודים שאנחנו מוסרים לו.

המוסיקה לפרומו הזה היא דרמטית. אנו לא נשתמש במוסיקת מעליות או מוסיקה קלאסית אפילו אם היא מופיעה בכתבה כי המוסיקה – תעמעם לנו את המסר הרצוי.

2. הפרומו השני בנוי מוויז'ואל וקריינות. התחלנו את הפרומו ב'סינק' הכי מרגש שהיה בכתבה. שימו לב כי רב ה'סינקים' (מה שאנשים אומרים) יהיו כאשר אנשים יספרו באמת על התחושות והרגשות שלהם.
'סינקים' של אינפורמציה לא מעוררים בנו תגובה רגשית, אבל אם מישהו מספר לנו מה הוא חווה האפשרות שנתחבר אליו רגשית גבוהה יותר.
אחרי ה'סינק' הפותח – אספנו כמה שוטים מהכתבה. בשלב הזה התנתקנו מהכתבה ויצרנו מעין סיפור בתוך הפרומו. הנשים מגיעות, מחתלות, שוקלות, אחות במחלקה ואח"כ האישה שמרימה את התינוק המאושר. רב ה'שוטים' הם קצרים יותר מאלו שהיו בכתבה כדי לתת קצב לפרומו. כמובן שאנו מוגבלים עפ"י 'השוטים' שבכתבה. רצוי מאוד לא לשים 'שוטים' שבהם מדברים ולנסות לשים 'שוטים' שייצגו את המקום והנושא.
אח"כ ניגשנו לכתיבת הקריינות- הקריינות צריכה להיות תמציתית, בנויה ממשפטים קצרים שילוו את הפרומו.

הכתבה הזו כמו כתבות אחרות נושאת את הבעיות שלה- הראשונה שבהן היא שהיא לא ממוקדת לכן ניסנו לראות איך במשפט אחד אנחנו מגדירים את נושא הכתבה. הנושא: סבתות שבאות להתנדב במחלקת יולדות. הסבתות הוצגו "כמלאכים בורוד" וכך גם כיוונה הקרינות לכיוון הפאנץ' הזה!

מוסיקה – הפעם המוסיקה היא פחות דרמטית, יש לה גם הרבה פחות מקום, כיוון שהאמצעים הקולנועים המרכזים שאנו משתמשים – הם ויז'ואל וקריינות.
המוסיקה היא רק מלווה, וחשוב שלא תסיח את תשומת לב.
בהחלט ניתן לא להשתמש במוסיקה בכלל.

3. הפרומו השלישי בנוי בעיקר מ'סינקים' של אנשים. כיוון שהכתבה הייתה מורכבת כולה מ'סינקים' בחרנו לקחת רק תגובות קצרות של האנשים במחלקה על ההתנדבות של הנשים הללו. כדי ליצור איזשהו מתח שוב "יצרנו משפט". אלא שהפעם המשפט "מדבר" עם ה'סינקים'.
פתחנו עם המשפט- "לכל אחד יש מלאך ששומר עליו" ואז 'נתנו' את כל התגובות החיוביות שאומרים עליהן, כאשר בין 'סינק' ל'סינק' בנינו את המשפט "מי שומר על התינוק שלכם".

יש כאן קריצה לפרומואים הבומבסטיים של עובדה ושות' כאשר כאן כמגזין מקומי ברור שאנחנו לא הולכים לחשוף התעללות או חשיפות מרעישות.
הנושא הזה של "התכתבות" עם פרומואים ותוכניות אחרות מביא אותנו לסוג הפרומואים השני- פרומו מתוכנן.

מומלץ מאוד, לפני שיוצאים לכתבה, בעיקר כתבות פותחות ראשיות לשבת ולחשוב על הפרומו שלכם. כדי להקל את מלאכת הכתיבה ובניית הקונספט רצוי לצפות בתוכניות הטלוויזיה ולראות מה אפשר "לגנוב" מהם. אל תתביישו. פיקאסו אמר: "שאמן טוב גונב מאחרים אמן מצוין פשוט מעתיק מהם….."

אז, תשתדלו להעתיק !
כמובן שאין לנו את האמצעים שעומדים לרשותם אז אנחנו נעתיק את הרעיון.
אם תעשו את זה מספיק טוב תכניסו מימד הומוריסטי לתוכניות, והומור זה תמיד משהו שמושך צפייה.

דוגמא:
פרומו המשודר בערוץ הילדים: "פרומו לשמינייה",
העמידו כל אחד מחברי השמינייה כאילו הם עומדים במסדר זיהוי ויצרו משפט שעובר ביניהם ומתייחס לתוכנית.

אם היו לוקחים את כל הסבתות שלנו ומעמידים אותן רגע מול המצלמה באופן מתוכנן 'כתמונת מחזור' – היינו יכולים ליצור מהן אח"כ את "השמינייה" שלנו.

שלבים לכתיבת הפרומו היזום:
שלב ראשון: רעיון
שלב שני: תסריט קצר (חלוקה למה שרואים – ויזואל ומה ששומעים – סאונד).
שלב שלישי: בחירת לוקיישן (מקום הצילום), שחקנים, אביזרים.
שלב ארבע: ביצוע

More
articles

שינוי גודל גופנים
ניגודיות