האם יש מקום לתוכניות עם אפיונים פוליטיים בערוץ הקהילתי?

לוגו אגודההעמותה של "הטלוויזיה החברתית" קיבלה לאחרונה חידוש אישור גוף משדר ע"י המועצה לשידורי כבלים ולוויין, יחד עם זאת בחצי שנה האחרונה האגודה מקבלת פניות מקבוצות שונות המוחות על כך שהטלוויזיה החברתית משדרת בערוץ הקהילתי תוכניות שיש להן איפיונים פוליטיים בעוד לאחרים לא התירו לבצע אפשרויות אלו.
לכן, יוחאי רוטנברג, יו"ר (משותף) לאגודה לתקשורת קהילתית פנה בחודש שעבר לניצן חן יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, האמון על בקורת ואחריות למתן היתרי אישורי גוף משדר לכל הקבוצות המשדרות וביקש הבהרות ויחס שיוויוני לכל הקבוצות כפי המשתקף כלפי הטלוויזיה החברתית. (אהוד שם טוב האחראי לשידורים אלו, קיבל העתק מהמכתב).
לאור תשובת עודד חביב בנושאי הכתבה על חיילים וקצינים העשויה לחשוף פניהם לתביעות בין לאומיות. החליט יוחאי לפרסם גם את מכתבו למועצה לשידורי כבלים ולוויין מחודש פברואר:

21.2.09 מוצ"ש

לכבוד

מר עודד חביב

יועץ המועצה לשידורי כבלים ולווין

משרד התקשורת

א.נ. שלום רב,

הנדון: הטלוויזיה החברתית

הטלוויזיה החברתית החלה שידוריה באינטרנט להלן מתוך דף הבית שלה:

http://www.tv.social.org.il/profile.htm

הטלוויזיה החברתית הינה מיזם לשינוי חברתי הפועל באסטרטגיה תקשורתית ולפיכך מהווה גוף תקשורת עצמאי, חוץ ממסדי, לא מסחרי ובלתי מפלגתי, אשר סדר יומו אינו מושפע מאינטרסים של בעלי הון ושל ההגמוניה השלטת.

ייעודה של הטלוויזיה החברתית, לקדם את התפיסה שהאזרחי והחברתי הם מעל הביטחוני והכלכלי, ולתת במה לתכנים טלוויזיונים המעודדים תפיסה זו….

ומטרותיה :

  • לחזק תודעה אזרחית, דמוקרטית ואקטיבית בקרב הצופים, בניגוד לתודעה צרכנית ופאסיבית המקודמת ע"י ערוצי הטלוויזיה המסחרית. זאת, ע"י חשיפה לנושאים שבדרך כלל לא מקבלים ייצוג, או שהם ממוקמים בשולי התקשורת.
  • לשנות את ייצוג סולם הערכים האינדיווידואלי, להכיר בחברתי ובסולידארי. ערוצי התקשורת מטבעם מגדירים את סולם הערכים אליו הציבור רוצה לשאוף.
  • להעניק במה לארגונים ולפעילים חברתיים להצגת כתבות, סרטונים ותוכניות חברתיות.
  • ליצור אלטרנטיבה מבנית לטלוויזיה המסחרית הנשלטת על ידי בעלי ההון והשלטון. הטלוויזיה תהיה של האזרחים, תופעל על ידם ע"ג האינטרנט ותציג תכנים מנקודת מבט ביקורתית בנושאי חברה, כלכלה, מדינה, סביבה ותרבות.

בפועל לפחות כפי שראיתי עיקר עיסוקה להצביע על הנעשה ושלא נעשה בחברה הישראלית כולל התייחסות נושאי איכות חיים וסביבה, יחס מעבידים אל עובדים בכלל זה ניצול, עובדים בכלל ועובדים זרים בפרט, יחס לערביי ישראל, ערביי הגדה משפחות חד הוריות, בעיות בדיור וליקויים רבים אחרים במדינת ישראל ועוד.

הטלוויזיה החברתית שיפרה את השידור האינטרנטי אירחה סלאבים/טלנטים תקשורתיים, שהאירו צדדים בעייתים

בחברה ובמדינה.

זכתה לתגובות אוהדות בקרב שכבות אוכלוסיה שונות ויש לה תומכים רבים גם בקרב חברי כנסת.

בשנת 2008  קיבלה מכם אישור גוף משדר והחלה לשדר בערוץ הקהילתי. כאן התחלתי לקבל הערות שונות מקבוצות בארץ , למה להם מותר ולנו אסור האם חוקי הטלוויזיה הקהילתית המחמירים לא חלים עליהם. לקראת הבחירות המקומיות והארציות אחרים נדרשו להמנע משידור בנושאים רגישים פוליטיים ואילו קבוצת הטל"ק שלהם האירה את המירקע באישור וברשות.

וכאן ברצוני לצטט את חוקי התקשורת כפי שנחקקו וכפי הופעתם מיום 27.4.2006 החלטה  4-9/2006 .

http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/0/830.pdf

לסעיף "גופים משדרים " אישור גוף משדר ינתן לפי סע' 14 עד כולל 17  לגוף שעמד בתנאי הסעיפים כפי שהם באים לביטוי שם. וברור שהחוק דורש מכולנו את אותה התייחסות.

לאחר שקראתי את הסעיפים עפ"י פניות הטלפוניות אינטרנטיות שקיבלתי קשה להצביע בודאות על חריגה כלשהיא למעט אולי בשולי תת הסעיפים 14  (ג) למרות שהגדרת "הקהילה" שם, יש לו ביטוי אינסופי , מוצדק ככל שאני מאמין בו. בעייתיות לכאורה קיימת בסעיף 14 (ד) הנוגע לפעילות פוליטית מפלגתית, אבל גם כאן אין קבוצת הטלוויזיה החברתית מזוהה לפחות "דפקטו" עם מפלגה זו או אחרת. למעט ה"רוח הנושבת " העולה מן הכתבות השונות והיוצרת מכוונות אולי לכיוון שיש לו משמעות פולטית כזאת או אחרת.

וכן גם סע' 14 (י) "המישדרים המופקים על ידי המבקש אינם משודרים דרך קבע בערוצים אחרים" אבל עד היום המועצה לא התייחסה לערוצי השידור האינטרנטיים כערוצי שידור , מה עוד שכיום קבוצות רבות משדרות את פעילותן  באינטרנט.

יש לציין כי הויכוח העולה לכאורה , טוב שעולה, וחשוב לחדד באמצעותו את כללי השידור הקהילתי, בחברה משתנה, בריבוי קבוצות טלוויזיה קהילתית אשר רובן מאופיינות דרך הגדרות סוציולוגיות של קהילות כמו: בעלי מאפיינים גיאוגרפיים, חברתיים, מסורתיים, סקטוריאליים, פונקציונליים, דיגיטאליים, פסיכולגיים, לכולן אינטרס משותף הן חושבות בצורה מגוונת, המשדרות כיום גם באינטרנט (ערוץ אלטרנטיבי) שאפילו החברות המסחריות משדרות בו. מה מותר ומה אסור אם אסור בכלל.

האם ראוי שהחומרים, כתבות ישקלו "ברוחן" או במעשיהן ד"יורה" ו"דפקטו" או שהסייגים לשידור יהיו ענין של "כמות ואיכות" החומרים וגו' .

ראוי לפי דעת חלק מהחברים באגודה לקיים "שולחן עגול" כפי שנעשה כבר בעבר לגבי מהו שידור קהילתי? ומי יכול לשדר בשידור שכזה? חשוב שלדיון כזה יהיו שותפים : נציגי המועצה לשידורי כבלים ולוויין כולל נציגים משפטיים, נציגי פעילים מהשטח, נציגי האגודה, חברת "מכאן"

בכל מקרה, כל עוד לעמותת "הטלוויזיה החברתית" מותר לשדר בערוץ הקהילתי את הכתבות שלה יש לאפשר גם לקבוצות אחרות לשדר כתבות כאלה ואחרות.

בכבוד רב,

יוחאי רוטנברג

יו"ר (משותף) האגודה לתקשורת קהילתית

rotenbe1@netvision.net.il

052-44182828

העתק:

הנהלת האגודה וועדת הביקורת

אהוד שם טוב – הטלוויזיה החברתית

פוסטים נוספים