מאת: הרצל רווה מנהל טל"ק מעלה אדומים
הנוסטלגיה – מנוף להצלחה
הכול התחיל לפני 11 שנים. מודעה בעיתון המקומי הזמינה תושבים להצטרף לקורס טלוויזיה במתנ"ס. למרות הרקע והניסיון שלי בתחום התקשורת לסוגיה: כמו עבודתי בטלוויזיה – 9 שנים בערוץ הראשון ורדיו – בקול ישראל, כתיבה עתונאית במקומונים בירושלים.
החלטתי כי ארשם לקורס כתלמיד מן המניין, כאחד מהתושבים שרוצים לעשות טלוויזיה קהילתית. איזה כיף והתרוממות רוח. 22 תושבים, צמאי דעת וסקרנות למידה ואני בניהם. משחזר תורה שכבר למדתי, משנן ומתרגל את החומר הנלמד יחד עם חברים של שנים הפכו לאבן יסוד של הטלוויזיה כפי דמותה כיום. חמישה חודשים נמשך הקורס במפגשים שבועיים. ספגנו את התורה והפכנו מכורים למצלמה, לחצובה, למיקרופונים ולפנס התאורה, הציוד הבסיסי שמאפיין טלוויזיה קהילתית בחיתוליה.
אב הבית במתנ"ס החזיק גם בתואר רכז הטלוויזיה. בשני תפקידיו עשה כמיטב יכולתו וכישרונו לגבש צוות מקצועי שלהוט להביא לקהילה במעלה אדומים מגזין טלוויזיה איכותי מגוון ומעניין. צריך להודות ולברך – הוא הצליח.
בראיה אובייקטיבית ככל האפשר המגזין שלנו "אדומדיה" כבש לו מקום של כבוד בקרב משפחת המשדרים הקהילתיים מכל רחבי הארץ. מגזין חודשי שאפיין את תדירות השידור בערוץ הקהילתי. הפקת המגזין נחשבה בעינינו לשליחות ציבורית בשם הקהילה וכמי שמביאים את דברה לקהל היעד באזור ירושלים , ובמעלה אדומים. לאחר תקופה קצרה ועיסוק אינטנסיבי בהפקה של המגזין ביקש אב הבית לשחררו מתפקידו כרכז הטל"ק.
אני זוכר הרבה ימים ותקופות מרגשות בחיי. אחת מהן היוותה נקודת מפנה שאז לא ידעתי כמה תשפיע על דרכי ואורחות חיים. תפקיד רכז הטלוויזיה הונח על כתפי והרגשתי שזהו מכאן יש הרבה לאן ללכת ולהגיע, יחד עם צוות מופלא, להישגים של היום. לאחר שידור המגזין השני צלצל אלי מנהל המתנ"ס ובפיו ברכות לאיכות המגזין ותכנו. עניתי ואמרתי " עכשיו צריך להקים תחנת רדיו". שתיקה ארוכה מהעבר השני של הקו ולאחריה באו המילים" אתה מטורף" והוא צדק.
הטירוף, האהבה למעלה אדומים ולתקשורת הקהילתית סחפה את המערכת העירונית כולה כולל קברניטי העיר ומנהלי המתנ"ס . לטלוויזיה התחברה האחות הצמודה, תחנת הרדיו "קול אדומים 106 FM בחסות קול ישראל שמטרתה ללמד תלמידי תיכון במגמות הרדיו לבגרות ובנוסף היא מאפשרת שידורים לקהילה. השידור בשני הערוצים: טלוויזיה ורדיו תוך הפעלת צוות מתנדבים גדול , בוגרים ונוער, הפך אותי לרכז התקשורת הקהילתית וכגודל האחריות כך גם שעות העבודה שאין להן סוף. התואר מנהל הרדיו הביך אותי והשתמשתי בו רק מפני שקול ישראל נותן החסות לתחנה, הקפיד להציג אותי כך. לימים נפרדתי מתפקיד מנהל הרדיו והתפניתי להשקיע את כל מרצי בטלוויזיה הקהילתית. מיקומה של העיר מעלה אדומים חושף אותה בעיתות של מתיחות ביטחונית אזורית לאפשרות של פגיעה בעיר ובתושביה. במקרה כזה דרושה תקשורת קהילתית שביכולתה להעביר מידע עדכני והנחיות על פי הצורך. בשיתוף פעולה רעיוני עם הגורמים הרלוונטים נולדה האפשרות לערוץ שידור בטלויזיה , העומד לנשותינו, פותח בפנינו העומד לרשותנו ברציפות ונוכל להפעילו במקרה חירום ושינויי במסגרת החיים. מבחינתי, ערוץ שידור קבוע העומד לרשותנו פותח בפנינו אפשרות להפוך למיני תחנת טלוויזיה מקומית המשדרת גם תכניות קבועות במעגל פנימי עירוני. הרישיון להפעלה של הערוץ ניתן ועימו יצאה הטלוויזיה הקהילתית לדרך חדשה, הרפתקנית יומרנית ומלאה באתגר. אתגרים חביבים עלי ואני תר אחריהם בשקיקה. יחד עם חברי המתנדבים החלטנו על ערוץ שידור של המגזין השבועי.
ההחלטה גררה אחריה תגובות פסימיות באשר ליכולתנו לעמוד בשידור של מגזין חדש בכל שבוע.
יכולנו גם יכולנו השידור הראשון בפורים 2002, באופלן מאולתר עם ציוד מיושן והרבה רוח התחדשות התלהבות , השקעה מקצועית ונוכחות שמחה של כל מי שיש לו יד בעשייה." התקשורת הקהילתית סוחפת אותנו אחריה " כך אמר מנכ"ל העירייה ועובדה זו העמידה לרשותנו משאבים מוגדלים שאיפשרו בניית אולפן על כל ציודו ואביזריו הנלווים.
שנתיים שודר המגזין השבועי בערוץ הפנים עירוני, ובמקביל נשלחו קלטות לערוץ 25 בחברת הכבלים.
בשיחה עם מר עודד חביב יועץ המועצה לשידורי כבלים ולוויין, עלה הרעיון לחבר את האולפן עם סיב אופטי ישירות לחברת הכבלים דאז ערוצי זהב (כיום HOT), לשידור ישיר של המגזין השבועי בערוץ 25.
החיבור בוצע והכניס אותנו עם הצוות בפברואר 2005 למצב של בחינה עצמית ביכולתנו לעמוד בהפקה שבועית קבועה ורצופה. הניסיון כבר עמד לרשותנו והקל על ההחלטה, הידועה מראש, שלא נחמיץ את ההזדמנות, נאמץ אותה בחום ונתמודד עם האתגר החדש.
כאן המקום לומר משהוא על החברים בצוות. כולם מתנדבים, שמרביתם מלווים אותי מתחילת הדרך לפני 11 שנים. כל המילים הטובות המצויות בפי לא יבטאו נאמנה את ההשקעה, הרצון, השותפות ואהבת העיר והתקשורת שיש בחבורה המופלאה, בוגרים ונוער. זכתה הטלוויזיה הקהילתית ובגדול.
הרבה מילים נאמרו ע"י חברי רכזי הטל"ק ברחבי הארץ, על הקושי בהפעלת הצוות לאורך זמן. אנחנו לא פטורים מהקושי אך יודעים כיצד להתגבר עליו. ההצלחה מדברת בעד עצמה.
שידור המגזין השבועי עומד אמנם במרכז הפעילות השוטפת השגרתית . יחד עם השידור החי אנו יוזמים שידורים מיוחדים המציינים ימי אבל וזיכרון, כמו שידור חי קבוע בכל שנה של תכנית מיוחדת בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
בימי מלחמת לבנון השנייה, הוזמנו לאולפננו צוותי טל"ק מאזורי המלחמה שנפגעו בצפון. במשך חודש וחצי שישה מגזינים שידרו כתבות של הצוותים מהצפון וחבריהם השתתפו בשיחה ובדיון מהאולפן.
תחרות סרטוני גומות חן, הגמר שודרה מאולפננו , בשידור חי במשך שעה וחצי של הפנינג טלוויזיוני קהילתי. משרד החינוך , מינהל חברה ונוער במחוז ירושלים,יוזם מדי שנה פרויקטים מקומיים וארציים שרובם עוסקים בנושא הנוער. אנו מלווים את המפגשים לאורך השנה כולה שבסיומה מפיקים משדר מיוחד המסכם את הנושא בהשתתפות כל הגורמים השותפים לו.
בשנים 1999 ו 2004, עם תום ימי הבחירות לראשות העיר ולמועצה, העברנו בשידור חי, את תוצאות קלפיות המדגם שתאמו להפליא את התוצאות הסופיות. העיתון המקומי בכותרתו כתב: " אדומדיה יותר מדויקת ממינה צמח" כאשר יש צורך קולקטיבי להביא את דבר האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית בנושאים הקשורים לכל המשדרים אנו מעמידים את אולפננו לרשות יושב ראש (משותף) של האגודה מר יוחאי רוטנברג. מתוך הערכה והכרה בחשיבות הטלוויזיה הקהילתי אנו זוכים לתמיכה שיש לה פנים רבות, מכל בעלי התפקידים בעיר והמועצה לשידורי כבלים ולוויין ובעיקר משוב של תושבי העיר מעלה אדומים וצופים מרחבי הארץ כולה.
תודות לכל מי שאיכפת לו ומסייע על פי תפקידו ותחום אחריותו.
ראשון בהם מר בני כשריאל, סגנו , צוותו, הנהלת המתנ"ס וצוות עובדו.
תודה מיוחדת למר עודד חביב המלווה אותנו מקצועית בכל הדרך הארוכה שעשינו ואחרון באמת חביב ומיוחד באישיותו, מי שעושה עבור כולנו, מר יוחאי רוטנברג יו"ר משותף של האגודה הישראלית לטלוויזיה רדיו ותקשורת קהילתית.
פתחתי בנימה אישית ואני מבקש לסיים איתה. צריך כוחות נפש בלתי נדלים כדי להצליח ולהוביל תקשורת קהילתית. צריך זמן אין קץ, אמונה, אהבה ושיגעון לדבר. בלעדיהם ספק אם אפשר להצליח. יש ויתור עצום על מה שצריך הבן אדם מעבר לעבודתו.
את המחיר משלמת בעיקר המשפחה שאת ההצלחה של האבא היא סופגת מתוך הבנה, השתתפות ותמיכה אין סופית. אוהב אתכם.
לחברי בטל"ק באשר הם אומר שצריך להאמין בטלוויזיה קהילתית טובה ואיכותית שמובילה להישגים. ההישגים יוצרים דינאמיקה שקשה לעצור ואז, הו אז, ההצלחה והסיפוק יהיו חלק בלתי נפרד מהעשייה של כולנו.
