הבית של הקבוצות המשדרות בישראל

התנסות תלמידים בטלוויזיה הקהילתית

מאת: ד"ר מיכל אפללו
מנהלת האגף למחקר ופיתוח, החברה למתנ"סים, לשעבר מנהלת המחלקה לתקשורת קהילתית

בשנים האחרונות נכנסה "תרבות הסימנים" לתחומי החינוך והפנאי. תרבות הסימנים מזמנת חשיבה מופשטת תוך שימוש בסימנים כאמצעי ביטוי אלטרנטיבי למילה הכתובה.  השימוש בסימנים מאפשר לתת עומק למילה בעיקר לתלמידים שלא מוצאים מקומם ביכולת ביטוי בשפה המדוברת או הכתובה. כיום, אופי הידע בחברה מבוסס על מערכות סימנים וסמלים חזותיים (מסכי מחשב או טלוויזיה), שניתן לפענחם בעזרת מפתחות מתאימים הנמצאים בעולם האסתטיקה והאומנות. צריכת תקשורת וישיבה מול המסך הטלוויזיוני היא סוג של התנהלות באמצעות תרבות הסימנים.

הטלוויזיה היא מדיום סימיוטי, מדיום ש"מדבר" בתמונות. "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים". הטלוויזיה מאפשרת העברת שדרים דרך סימנים חזותיים ושמיעתיים ומזמנת חשיבה בינתחומית.

הספרות עשירה במחקרים על הידע האסתטי, אך פחות על הוראת ידע זה ויישומו במערכת החינוך. בשנים האחרונות התפרסמה ספרות מחקר בתחום הוראת האומנויות שקיבלה לגיטימציה אקדמית, בין השאר בזכות מחקריו של גרדנר (Gardner, 1992, 1995, 1996), שעוסקים באינטליגנציות מרובות. גרדנר משלב בין החשיבה המדעית הלשונית לחשיבה הלוגית, המרחבית, הגופנית תנועתית, המוסיקאלית הבין אישית והתוך אישית. כלומר, תחומי אומנויות נתפסים עם אינטליגנציה אנושית, עובדה שפתחה צוהר למחקרים בדבר החשיבה האומנותית, ביטוייה ותרומתה.

הטלוויזיה הקהילתית מאפשרת ביטוי אומנותי סמיוטי, באמצעות המדיום הטלוויזיוני, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים ועכשוויים. הטלוויזיה הקהילתית מתמקדת ביוצר ולא רק ביצירה. היוצר בטלוויזיה הקהילתית מבטא ידע אסתטי שמוצא ביטויו בצילום תמונות על פי כללי השפה הטלוויזיונית, בחירת זווית צילום ותנועת מצלמה, החלטה כיצד לסדר את התמונות על מנת ליצור הבעה ולהעביר לצופה רגשות ועבודת צוות משותפת של בעלי תפקידים שונים שכל אחד מהם מהווה חוליה אחרת במערכת העשייה.

הספרות עשירה במחקרים בדבר התוצר הטלוויזיוני, הסרט, אך כמעט ולא נכתב על הוראת ידע זה ויישומו במערכת החינוך. הלמידה באמצעות התנסות תלמידים בטלוויזיה הקהילתית מאפשרת התנסות עם מגוון תפקידים בטלוויזיה ולמידה תוך כדי עשייה. הלמידה בטלוויזיה הקהילתית מתמקדת ביוצר, בלומד ומאפשרת לו ביטוי בכל אחד מתפקידי ההפקה (במאי, עורך, צלם, שחקן), על פי נטיותיו, בהתאם לתיאורית האינטליגנציות המרובות, על פי רצונותיו ובהתאם לאמצעי ההבעה בו ברצונו להשתמש (בימוי, עריכה, צילום או משחק).

כדי שתתרחש למידה דרושה תגובה פעילה של התלמיד. התלמיד לומד בעיקר מעשייה.
הלמידה באמצעות התנסות בטלוויזיה הקהילתית מזמנת סביבה פעילה בה התלמיד יכול ללמוד על ידי עשייה ולא רק על ידי הקשבה (Active Learning).
ההתנסות בטלוויזיה הקהילתית מאפשרת ביטוי במגוון תפקידים והתנסויות תוך מתן אפשרות לתלמיד להביע עצמו במונחים סמיוטיים, בתמונות, באמצעות הפקת סרט. כשלסביבה זו גם השפעה על הדימוי העצמי של תלמידים.

לפיתוח הדימוי העצמי השלכות על התפתחות התלמיד, התנהגותו בחברה, השתלבותו בחברה ותפיסתו את עצמו בעולם. הדימוי העצמי ותחושת היכולת משפיעים כגורם מתווך בין יכולת הילד ורמת תפקודו כשהתיווך הוא בין היכולות הפנימיות ובין היכולת להוציא אותן אל הפועל בדרך של עשייה. באפשרותה של תוכנית התערבות בטלוויזיה הקהילתית, לשפר את הדימוי העצמי.

התלמיד נותן ביטוי לדעותיו באמצעות התנסות באחד התפקידים בטלוויזיה הקהילתית (במאי, עורך, צלם, שחקן). תהליך ההתנסות בהפקת הסרט מאפשר לתלמיד לבטא עצמו במספר אינטליגנציות, תהליך המזמן הרגשה של הצלחה ומשפיע על הדימוי העצמי.

לאחרונה נשמעת קריאה הולכת וגדלה שדורשת רפורמות בתכניות הלימודים, מדובר בעיקר על שינוי מהעברת ידע פסיבי לשיטות הוראה המאפשרות יישום אקטיבי של ידע עם מיומנויות .

תהליך הלמידה בטלוויזיה הקהילתית הנו סוג של יישום אקטיבי של ידע ומיומנות המתבצע באמצעות התנסות בעשייה, התלמידים יוצרים סרטים תוך כדי התנסות במגוון תפקידי ההפקה. התלמידים בוחרים נושא לסרט, עורכים תחקיר על מנת להשיג מידע עדכני לגבי הנושא, יוצאים לצילומים בהם הם בוחרים זוויות צילום מתאימות ותנועות מצלמה, צופים בחומרים המצולמים, מביימים את הסרט ועורכים אותו.  באפשרותו של תהליך זה לפתח את דימויים העצמי של הלומדים מעצם תרומתו של כל בעל תפקיד למערך הכולל של העשיה. תהליך ההפקה הוא תהליך קבוצתי שמתבצע בצוות כאשר בכל צוות נמצאים כל בעלי התפקידים. על כל בעל תפקיד לתת את חלקו למערך הכולל של ההפקה בדרך להפקת התוצר המשותף. עצם ההתנסות בתפקיד ברמות שונות של התנסות כחלק מקבוצה כוללת בעלת מטרה משותפת ויעד משותף משפר את הדימוי העצמי של המתנסים.
תהליך ההפקה בטלוויזיה הקהילתית, כאמור, מתבצע תוך כדי התנסות של התלמידים במגוון תפקידים. לעצם התנסותם במילוי התפקיד חשיבות בפיתוח הדימוי העצמי. תקופת גיל הנעורים היא תקופה בה מתפתחים בקרב המתבגרים כישורים אינטלקטואלים, חברתיים, קוגניטיביים ורגשיים בשל היחשפות רבה יותר לסביבה הרחבה והתנסות בחוויות ופעילויות בהם עליהם לקבל החלטות, לפעול וליטול אחריות על התוצאות.

התפיסה החינוכית סוציאלית הומניסטית דוגלת בחינוך לקראת מימוש עצמי ומדגישה חינוך למעורבות חברתית באמצעות התנסות מעשית. ההתנסות בטלוויזיה הקהילתית היא התנסות מעשית.

למידה משמעותית מתרחשת באמצעות מתודות שמפתחות פעילות המשלבת משימות למידה, למידה מעוררת המשלבת המחשות, תרגול תוכן הלימוד והתנסות חינוכית שמעודדת לימוד עמוק. תפקידי ההפקה בטלוויזיה הקהילתית משלבות משימות, המחשות והתנסות המעודדת לימוד עמוק בדרך למילוי התפקיד והפקת התוצר.

התנסויות בתחומי הפקה בטלוויזיה הקהילתית הכוללות מעורבות בחיי הקהילה, נטילת אחריות וסיוע לאחרים, יכולות לחזק את תהליך ההתבגרות של בני נוער, ולתת להם תחושה של ערך עצמי, מסוגלות עצמית וסיפוק מתרומתם לאחרים .

תהליך ההתנסות במילוי תפקידים בטלוויזיה הקהילתית משתפר באמצעות "למידה מהניסיון". התלמידים מתנסים ומנסים כל שלב בהפקה מספר פעמים עד שיש שביעות רצון מהתוצאה. ככל שניסיונם רב יותר, כך התוצר יהיה איכותי יותר. תהליך הלמידה כולל את שלב העלאת ההשערות, התלמידים חושבים על התכנים הרלוונטים להפקת הסרט ולמעשה שואלים מעין שאלת מחקר שתהווה את השאלה עליה ייתן הסרט פתרון (כל סרט הוא סוג של תשובה לשאלה), ואת שלב תיקוף ההשערות כשבפני התלמידים עומדת האפשרות לבדוק את השערותיהם מול המידע המתקבל במהלך ההתנסות בתחקיר ובצילומים.

לחוויית ההצלחה משמעות רבה בתרומתה להרגשת התלמיד ולעידודו להמשיך בהתנסויות חוזרות תוך העלאת ביטחונו, דימויו העצמי והמוטיבציה לקראת ההתנסות הבאה.

יכולתו של התלמיד ללמוד מהניסיון תלויה באופו שבו הוא תופס את עצמו. כל עוד התלמיד מאמין בעצמו וביכולתו לפרש את התנסותו בצורה נכונה, הוא ילמד מהניסיון תלמיד שיתנסה ישפר את דימויו העצמי ותלמיד בעל דימוי עצמי גבוה ובעל אמונה ביכולתו, ילמד טוב יותר מהניסיון.

הטלוויזיה הקהילתית הנה סביבת למידה המאפשרת לכל תלמיד להתנסות בתפקיד בהתאם לכשרונו ויכולתו. התנסות בסביבה זו מפתחת את הדימוי העצמי ללא קשר לסוג ההתנסות. סביבת למידה המאפשרת לקבוצת תלמידים להתנסות כל אחד בתפקיד שונה ומאפשרת לכל תלמיד לתרום את תרומתו בהתאם לרצונו ולאמונתו ביכולתו תוך מטרה משותפת, מספקת גאווה למשתתפים בתהליך  ויוצרת ערך מוסף  שמהווה גורם חשוב ביותר לתהליך גיבוש הדימוי העצמי.  השיפור בדימוי העצמי נבע מהרגשה טובה של התלמידים עם סיום המשימה. מאחר ולתלמידים שונים מתאימה התנסות, תלמיד יפתח את דימויו העצמי באמצעות מילוי תפקיד לאחר שהשלים את ציפיותיו מעצמו במסגרת תפקידו ללא חשיבות לסוג התפקיד.

ההתנסות בתפקידי ההפקה בטלוויזיה הקהילתית, בדומה לתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית ממוקדת בתלמיד, בבחירתו ובהתנסותו, אך בשונה מהתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מציבה גבולות ברורים במסגרת תפקידי ההפקה המאפשרים כיוון פעולה אחיד וברור בדרך להשגת התוצר. סביבה זו מזמנת מצד אחד למידה פתוחה ומצד שני מסגרת ברורה ומכוונת המאפשרת הפקת תוצר, הרגשת הצלחה והשלמה ומתוך כך שיפור הדימוי העצמי ומשתני האישיות.
התנסות במשימה מוגדרת שמאפשרת לתלמיד הכרות עם תפקיד, מטרותיו ותוצאותיו תוך אמונה שהוא אכן יכול לממשה הנה משמעותית לפיתוח הדימוי העצמי.
כשתלמיד מבצע משימה  ומצליח בה, בעוד צרוף כל המאמץ מוביל  לתוצר המהווה תוצאה  גבוהה יותר (סרט מוכן) הרי ההצלחה של כל הקבוצה מצטרפת להצלחת האינדיבידואל . התלמיד רואה בהפקת הסרט את הצלחתו האישית וכך הן ביצוע תפקיד מוגדר  בשילוב היכולת להביאו לידי סיום והן ההצלחה המצטברת שבאה לידי ביטוי באמצעות הסרט המוכן מצטרפת להישגיו ונותנת עוצמה  לדמוי העצמי .   הדמוי העצמי מתחזק כתוצאה מצרוף  המאמץ של כל הקבוצה כאשר לי כתלמיד יש חלק בהצלחה זו . כשיש לי חלק בהצלחת הקבוצה כולה  אז תרומתי מקבלת משמעות חזקה הרבה יותר. הדימוי העצמי מתחזק ומועצם הן מהצלחתי האינדיבידואלית בביצוע התפקיד והן מהצלחתי כחלק מקבוצה בעלת מטרה משותפת.
הצלחתו של הפרט  למלא את משימתו מקבלת משמעות חזקה כאשר הוא פועל כחלק מקבוצה בעלת משימה משותפת. סביבת הלמידה המוצעת משלבת את התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית הממוקדת בתלמיד, בבחירתו ובהתנסותו ובשילוב הצבת גבולות ברורים וכיוון פעולה אחיד בדרך להשגת התוצר.
ההתנסות בטלוויזיה הקהילתית ממוקדת תלמיד כשהתלמיד בוחר את התפקיד, את סביבת הלמידה וסביבת ההתנסות, במסגרתה יבצע את חלקו בהפקה. התלמיד הוא לומד פעיל (Active Learning), שלומד תוך כדי התנסות  (Experiental Learning), מתמודד וחותר למשמעות. הידע נבחן בתודעתו על בסיס ניסיונו בפעילות בתפקידי ההפקה וכך משתכללת פרשנותו ומבנה הידע שלו.
התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית סוברת שכל אדם מבין את העולם בדרך אחרת כיוון שיש לו מטען התנסויות שונה. כך גם בטלוויזיה הקהילתית, כל בעל תפקיד רואה את מטרתו בשונה מחברו בשל התנסותו השונה בתהליך ההפקה. באמצעות עבודת צוות נכונה, הפקה משותפת וחלוקת תפקידים ברורה, יושבים אנשי ההפקה ביחד, מבינים האחד את השני והאחד את תפקידו וחשיבותו של השני וכך מגיעים לידי תוצר משותף.
"איננו מחפשים את מה שהתלמידים יכולים לחזור עליו אלא את מה שהם יכולים ליצור, להפגין ולהציג"(ברוקס וברוקס, 1997). ההתנסות בטלוויזיה הקהילתית מאפשרת לתלמידים ליצור, להפגין ולהציג, כל אחד בהתאם לתפקיד שבחר.
ההתנסות בטלוויזיה הקהילתית מזמנת לתלמיד אפשרות לבניית ידע על ידי שאלת שאלות בתהליך עשיית התחקיר, שאלות הנוגעות לתהליך הפקת הסרט, שאלות הנוגעות לזוויות הצילום, שאלות הנוגעות לדרך העריכה ולצורת המשחק, לאסוף מידע באמצעות תחקיר מעמיק ועבודה נכונה של הבמאי והפעלת מיומנויות המאפיינות את התפקיד על מנת לקשר בין שאלת השאלות ואיסוף המידע בדרך להפקת הסרט. ההתנסות בטלוויזיה הקהילתית מתאפיינת במתן מסגרת ברורה ומוחלטת להבניית הידע. התלמיד, מצד אחר חופשי לבחור את התפקיד בו יעסוק ואת הדרך בה ישיג את המידע, ומצד שני מכוון על ידי מסגרת ההפקה שמזמנת כלים ברורים ואחידים (כלי ההפקה) בדרך אל התוצאה.
באמצעות ההתנסות בתפקידי ההפקה בטלוויזיה הקהילתית באפשרות התלמיד לבחור הן את הנושא בו יעסוק בסרטו והן את התפקיד בו ייקח חלק פעיל בתהליך הלמידה. התלמיד חוקר ובודק את כל המידע הרלוונטי לרעיון שמוביל את הסרט ובסופו של דבר בוחר להפיק חלק אחד. עליו להציג מגוון דעות לכל אמת, עליו לשמוע יותר מצד אחד על מנת להיות אובייקטיבי וליצור אמון בעיני הצופים. שההתנסות בטלוויזיה הקהילתית מאפשרת לכל תלמיד לבחור את התפקיד בו יעסוק בהתאם לנטיותיו האישיות, האינטליגנציות המאפיינות אותו מתוך ריבוי האינטליגנציות הקיימות, כישוריו האישיים ונטיותיו. התלמידים לומדים תוך כדי התנסות, לומדים מתוך הניסיון, לומדים במהלך הצגת התוצרים בפני הכיתה ודרך הערכתם מתבצעת כחלק מתהליך הלמידה ובאותם אמצעים בהם השתמשו בתהליך העשייה (לא באמצעות מבחן).

תכניות הלימודים הרווחות מתייחסות לשאלה מה תלמידים לומדים. הגישה החינוכית המוצגת באמצעות התנסות בתפקידי הפקה בטלוויזיה הקהילתית מתייחסת לשאלה איך תלמידים לומדים תוך שילוב בין המה לבין האיך. ההתנסות מאפשרת לתלמידים לדון במה באמצעות איך יצירתי, חדשני, עכשווי, המספק לתלמיד התנסות במקצוע ומפתח בקרבו משתנים אישיותיים כמו דימוי עצמי, מנהיגות, נטייה יצירתית, מוטיבציה לנתינה, עוצמה רגשית ומוטיבציה. סביבת למידה ייחודית זו מאפשרת שילוב של למידה התנסותית, למידה מתוך הניסיון, למידה פעילה, למידה אוטונומית, מתן ביטוי לריבוי אינטליגנציות ושימוש בכלי פתוח המאפשר הצגת התוצרים הנלמדים והנאספים בהתאם לגישה הקונסטרוקטיביסטית.
הלמידה באמצעות התנסות בטלוויזיה הקהילתית הנה למידה באמצעות כלי פתוח. באמצעות עבודה עם כלים פתוחים, האחריות האישית ללמידה גדלה תוך פיתוח מיומנויות וכישורים להכוונה ללמידה עצמאית  ההתנסות בטלוויזיה הקהילתית רואה את התלמיד במרכז תהליך ההוראה ומאפשרת לו לבחור בין מגוון התנסויות על מנת לאפשר תהליך למידה קונסטרוקטיבסטי בהתאם לרצונות התלמיד ותחומי העניין שלו. הלמידה בטלוויזיה הקהילתית, מאפשרת שימוש בכלי פתוח אך עם גבולות ברורים. היא מספקת מסגרת שמצד אחד היא אינטראקטיבית, פתוחה, המספקת התנסות תוך ביטוי מגוון אינטליגנציות ולמידה פעילה ומצד שני היא מאוד ברורה, התוצר הוא אחיד, המהלכים ברורים, התלמיד יודע מראש מהי מטרתו ולאן עליו לכוון, תפקידיהם של כל בעלי התפקידים ברורים, מוגדרים ומובנים, המסגרת אחידה והמטרה של כל בעלי התפקידים היא להגיע לתוצר מסוים – הסרט.
השימוש מצד אחד בגישה פתוחה שנראית "כמעט" ללא גבולות, ומצד שני גבולות ברורים המאפיינים מסגרת הפקה טלוויזיונית, נותנת לתלמיד מצד אחד מעוף והרגשה של אפשרויות אינסופיות ומצד שני גבולות ברורים היוצרים סדר במחשבתו ונותנים לו כיוון פעולה ברור ואחיד בדרך להגשמת התוצר והתמודדות עם הלמידה בשל יתרונה של סביבה זו בשילוב בין מתן אפשרויות "כביכול" אינסופיות ומהצד השני כלי ברור מאוד.
התנסות בטלוויזיה הקהילתית, אם כן, הנה סביבת למידה המזמנת למידה פתוחה המאפשרת לתלמיד מעוף, ניסוי ועשייה עם הרגשה של "אין גבולות" סביבת למידה המתמקדת בתלמיד ובבחירתו את הפעילויות הלימודיות ואת מטרות הלימוד באמצעות למידה עצמאית והבניה עצמית של הידע כשכל התהליך מתכנס בתוך מסגרת הפקה ברורה ומובנית המאפשרת לתמיד ביטוי של כישורים, נטיות ואינטליגנציות, תוך אינטראקציות עם חברי קבוצתו, כל אחד בהתאם לתפקידו וליכולתו תוך התנסות בתפקידים קיימים ומוגדרים והפקת תוצר על פי כללים קיימים – הסרט.  הסביבה מזמנת מתן אפשרות לתלמיד לפתח תכונות, נטיות וכישורים. התלמיד מרגיש שבאפשרותו לבטא עצמו בכל דרך שיבחר אך נתון בתוך מסגרת מכוונת המאפשרת תוצר מהיר והרגשה של הצלחה מה שמוביל לשיפור דימויו העצמי, נטייה יצירתית, מוטיבציה לנתינה, עוצמה רגשית ומוטיבציה.סביבה זו מזמנת מצד אחד למידה פתוחה המאפשרת התנסות תוך כדי בחירה ומצד שני מסגרת ברורה ומכוונת המאפשרת הפקת תוצר כחלק מקבוצה המהווה העצמה להרגשת ההצלחה ומתוך כך שיפור הדימוי העצמי ומשתני אישיות נוספים.

האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית ע"ר

שינוי גודל גופנים
ניגודיות